האם חצי עבד יעלה לבית המקדש? / הרב עקיבא כהנא

מכון ארץ חמדה

חגיגה ב ע"א

ביום שישי הבא נתחיל ללמוד מסכת חגיגה, בדף ב עמוד א המשנה והגמרא עוסקת באנשים הפטורים מעלייה לרגל וראיית פני המקדש, בין הפטורים מונה הגמרא את "חצי עבד וחצי בן חורין" הגמרא אומרת שמדובר לפי "משנה ראשונה" שלפיה במקרה שאחד האדונים שיחרר את העבד, אז יום אחד הוא עובד את עצמו, ויום שני עובד את רבו, אך לפי "משנה אחרונה" שבה כופים את האדון השני לשחרר אותו, והעבד חייב לשלם לאדון את הסכום שהוא שווה, הרי שחצי עבד חייב בעלייה לרגל.

מפשט הגמרא נראה שגם במקרה שבו העבד עדיין של האדון, והוא עדיין לא שחרר אותו, הרי שהוא פטור מעלייה לרגל לפי 'משנה אחרונה' משום שעומדים לשחרר את העבד.

הרמב"ם (חגיגה ב, א) פסק שמי שחצי עבד וחצי בן חורין פטור מראייה "מפני צד עבדות שבו". והראב"ד הקשה עליו שמהגמרא משמע שחצי עבד וחצי בן חורין חייב בראייה לפי 'משנה אחרונה', ואם כן פסיקת הרמב"ם היא לא כהלכה למעשה?

הכסף משנה העיר שדין דומה פסק הרמב"ם גם בהל' פסח (קרבן פסח ב, יג) שכתב שחצי עבד וחצי בן חורין אינו יכול לאכול מקרבן פסח שהוא עצמו הקריב זאת למרות שמשמע מדברי הגמרא שמהקרבן שלו הוא יכול לאכול לפי משנה אחרונה? הכסף משנה מתרץ שהרמב"ם פירש את הגמרא הפוך מדברי הראשונים האחרים: שלפי משנה ראשונה, שלא היו כופים את רבו לשחררו, והיה עובד את עצמו יום אחד, הרי שכיון שיום אחד הוא נראה כבן חורין רגיל תיקנו שיהיה חייב בפסח ובראייה, אולם למשנה אחרונה, שאין תקנה כזו שיעבוד את עצמו יום אחד משום שהוא מחכה לשחרור מלא, הרי שאין סיבה לתקן שיהיה חייב בראייה ובפסח.

הדברי חיים (א, כז) הסביר שהרמב"ם הבין שהסוגיה הולכת לפי השיטה שלנשים מותר לעשות מצוות עשה שהזמן גרמא, ולכן היא צריכה למעט מפסוק שחצי עבד אינו מקיים מצוות ראייה, אבל לפי הסוברים שאסור לנשים לעשות מצוות עשה שהזמן גרמא (משום בל תוסיף, כמו שכתב רשי בראש השנה דף לד ע"א), הרי לא צריך פסוק, ואם כן כל הסוגיה אינה להלכה, ובאמת להלכה אין פסוק למעט, אך יש איסור בל תוסיף לעבד להראות בעזרה, והוא פטור מראייה. אבל דבריו קשים, שלא מצינו מי שכותב שאסור לנשים להראות בעזרה בחג.

בשו"ת ויען יוסף (אוח שלט) הסביר שלדעת הרמב"ם ראיית פנים בעזרה תלויה בהבאת הקרבן, וכיון שלא שייך לחייבו קרבן, משום שהוא ספק חולין בעזרה לא שייך גם לחייבו בראייה בעזרה, ולכן הוא פטור.

הפני יהושע (גיטין מא תוס' ד"ה לישא שפחה) מבאר שהתוספות והרמב"ם נחלקו האם להחשיב חצי עבד וחצי בן חורין כעבד, ולחייבו במצוות כאשה, או להחשיב אותו כבן חורין שחייב גם במצוות כגבר, בגלל הצד חירות שלו. להבנת הפני יהושע התוספות לומד מהגמרא בדף ד שלומדת מפסוק שמי שיש לו אדון נוסף פטור מראייה, שחצי עבד וחצי בן חורין פטור מראייה ממנו משמע שבשאר המצוות חצי עבד חייב. וכך גם כתב האליה רבה (קמג, א) הלכה למעשה שיש לחייב חצי עבד וחצי בן חורין במצוות אחרות, משום שרק במצוות ראייה הוא פטור מצד הפטור שיש לו אדון אחר,

סיכום:
הגמרא דנה בשאלה האם חצי עבד וחצי בן חורין חייב במצוות ראייה, לפי הבנת רש"י והראב"ד להלכה הוא חייב במצוות ראייה לפי משנה אחרונה, ואילו לדעת הרמב"ם נראה שלמשנה ראשונה הוא היה חייב במצוות ראייה ואילו למשנה אחרונה הוא פטור.