חיוב קריאת התורה על יחיד או ציבור?
הרב דב קדרון
מועד קטן כב ע"ב
מסקנת הגמרא, כפי שפוסק הרמב"ם (הלכות אבל פרק ט הלכה טו):
נשיא שמת הכל קורעין עליו, וחולצין שתי הידים מכאן ומכאן, ובכל בתי מדרשות בטלים, ובני בית הכנסת נכנסין בשבת לבית הכנסת וקוראין שבעה.
כאן מבואר שבאותם שבעת ימי אבלות על הנשיא לא מתפללים בבית הכנסת ורק נכנסים אליו בשבת לצורך קריאת התורה. מתוך הדברים הללו הבינו שני חכמים בדורנו שני דברים הפוכים בקשר לחיוב קריאת התורה.
הגר"מ שטרנבוך שליט"א (תשובות והנהגות ח"א או"ח סי' קמח) הוכיח מכאן שחיוב קריאת התורה אינו חל על כל יחיד ויחיד, ולכן אם אדם לא שמע כמה מילים מקריאת התורה אינו חייב ללכת לשמוע זאת במניין אחר, שהרי מתוך הלכה זו רואים שאף על פי שבזמן האבלות על הנשיא אינם מתפללים בבית הכנסת, כי חיוב התפילה חל על היחיד, הם נכנסים לשם כדי לקרוא בתורה, כי חיוב קריאת התורה הוא דווקא על הציבור, ולא על כל יחיד ויחיד.
אולם הגרש"ז אויערבך זצ"ל (הליכות שלמה, מילואים סימן יז) כתב להיפך, שממה שנאמר שאף על פי שהתפללו בכל זאת חייב כל אחד ואחד להיכנס לבית הכנסת לקריאת התורה, מכאן מוכח שחיוב קריאת התורה הוא על כל יחיד ויחיד. מתוך דברי הרמב"ם הללו שדווקא בשבת נכנסים לבית הכנסת לקריאת התורה ולא בימי שני וחמישי, הוא מסיק שלדעתו בשבת יש חיוב על כל יחיד ויחיד לשמוע את קריאת התורה, אבל בימי שני וחמישי החיוב הוא על הציבור ולא על כל אחד ואחד.
