מתוך: עלון אורחות חיים במשפטי התורה
כתיבה בחול המועד
הרב צבי שפיץ
מועד קטן יט ע"א
במשנה ובגמ' במועד קטן (יט.) מבואר בקצרה באלו מקרים מותר או אסור לכתוב בחול המועד. ופרטי ההלכות מבוארים בהרחבה בשו"ע אור"ח (סי' תקמה) וע"ש. ולתועלת בהירות הדברים, נביא להלן בס"ד את עיקרי ההלכות השכיחות, אבל אין בכך תחליף ללימוד הסימן הנ"ל בשו"ע עם מפרשיו.
א. ישנו הבדל מהותי בין כתיבת מעשה אומן כלומר, אותיות מרובעות או כתיבה אומנותית של גרפיקאים, שמקפידים על כתיבה יפה ואחידה של האותיות. לבין כתיבה שנקראת – מעשה הדיוט, כמו הכתיבה הרגילה שדרך בני אדם לכותבה בזמן הזה עם מכשירי הכתיבה השונים, ושאינם מקפידים על כתיבה יפה במיוחד, אלא כפי המזדמן, ובאותיות שאינן מרובעות.
ב. כתיבת מעשה אומן הותרה בחול המועד במקרים הבאים: א. דבר האבד ב. לצורך הרבים ועבור המועד. ג. לצורך מצוה.
לפיכך ציבור שיש לו רק ספר תורה אחד והתגלה בחוה"מ פסול באותיותיו – מותר לתקנו כדי שיוכלו לקרוא עמו במועד. אולם אם יש להם ספר תורה נוסף, דעת רוב הפוסקים [למעט הכף החיים] שאסור לתקנו, מכיון שיכולים לגלול את הס"ת השני, אע"פ שיגרם כתוצאה מכך טירחא לציבור המתפללים.
ג. אם תיקון הס"ת הוא רק הפרדה בין האותיות שנדבקו – מותר להפרידן, ואפילו כשיש להם ס"ת נוסף. כמו כן, אם הדיו שעל גבי האותיות נחלש – מותר להוסיף דיו, כי אין זה נקרא כתיבה.
ד. ספר תורה חדש שרוצים להכניסו לביהכנ"ס בחוה"מ, אולם הסופר השאיר בסוף פרשת וזאת הברכה מספר מילים שכתב להן רק מסגרת מבלי למלאות אותן בדיו כפי המקובל, והבחינו בכך רק בחוה"מ - בדיעבד מותר למלאות אותן בדיו בחוה"מ, מאחר ואין זה נחשב כתיבה, כי מסגרת האותיות כבר נעשתה, אלא שהסופר ישלים את המילוי בצינעא, כדי לא לפגוע בפרהסיה בקדושת המועד.
ה. בתי כנסת שנוהגים כמנהג הגר"א זצ"ל, וקוראים עם ברכה מתוך הקלף במגילת קהלת [בשבת חוה"מ סוכות], ובמגילת שיר השירים [בשבת חוה"מ פסח], והתגלתה במגילה זו טעות בערב שבת שצריכים לתקנה – נחלקו הפוסקים האם דינם כס"ת ולכן מותר לתקנה. או שאין מגילה זו נפסלת במקרה זה, וממילא אסור לתקנה. וניתן לסמוך על דעת הגר"ח מואלוזין זצ"ל שהתיר לתקנה בחול המועד.
ו. אשה נשואה שאיבדה את כתובתה – מותר לכתוב עבורה בחוה"מ כתובה חדשה גם באותיות מרובעות. אולם עדיף שיקחו כתובה מוכנה מודפסת, וימלאו את הנצרך לכתוב בשורות הריקות בכתב רגיל כנהוג ברוב הכתובות.
ז. כתיבה במחשב או באמצעי תקשורת אלקטרונים שונים, מבלי להדפיס את החומר המוקלד במדפסת – מותרת. מאחר ואין על מעשה זה שם של כתיבה, אלא הפעלת אלקטרודות חשמליות בלבד.
ח. נחלקו הפוסקים האם איסור כתיבת מעשה אומן חל על עצם מעשה הכתיבה או שחל על התוצאה שמתקבלת מכתיבתו כלומר, שאם מחמת פעולתו נוצר מעשה של כתיבת אומן - אסרו זאת חז"ל. נפקא מינה לחתום בחותמת, שאם נאסרה הכתיבה עצמה - מותר לחתום, כי אין כאן מעשה כתיבה של אומן. אולם אם נאסרה התוצאה מהכתיבה – אסור לחתום, כי נוצר כאן מראה נאה של כתיבת אומן.
כמו כן תהיה הנפ"מ להדפיס את החומר המוקלד במדפסת, שאם האיסור הוא מעשה הכתיבה – כאן לוחצים על כפתור בלבד וההדפסה נעשית מאליה, ולפי"ז יהיה מותר להדפיס במדפסת חומר כתוב. משא"כ אם האיסור הינו על התוצאה הנאה שמתקבלת – כאן כתוצאה מהלחיצה על הכפתור, מתקבלת הדפסה נאה ויפה כמעשה אומן, ויהיה אסור להדפיס בחול המועד במדפסת חומר כתוב. לפיכך מחמת הספק, יש להימנע מלהדפיס בחוה"מ במדפסת כל זמן שאין את אחד מהתנאים המתירים לכתוב בחוה"מ בכתיבת אומן, וכפי שפורטו לעיל.
ט. מותר לכתוב חידושי תורה בחוה"מ בכתב ידו או להקלידם במחשב, וכן מותר להגיהם, כי זהו בגדר דבר האבד מחמת שתי סיבות. א - שיכול לשכוח אחר המועד מה שחידש. ב - איבוד הזמן בימים שלאחר המועד, שנצרך ללמוד בהם דברים נוספים. אולם אין להדפיסם במדפסת, אא"כ ייגרם לכותב הפסד אם לא ידפיסם בחוה"מ.
י. מותר לכתוב מודעות של השבת אבידה בחוה"מ.
יא. משום קדושת המועד, לא פרטתי את המקרים הנוספים שניתן להקל בכתיבה באותיות רגילות שכותב בידו בחוה"מ, ועיין במשנה ברורה (סי' תקמה ס"ק לה) מה שהתיר על סמך הבית יוסף והט"ז.
