מורא שמים כמורא בשר ודם
ברכות כח ע"ב
"אמרו לו: רבינו, ברכנו. אמר להם: יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם. אמרו לו תלמידיו: עד כאן? - אמר להם: ולואי. תדעו, כשאדם עובר עבירה אומר: שלא יראני אדם".
מה ראה רבי יוחנן בן זכאי סמוך לפטירתו ללמד דוקא דבר מוסר זה. ולמה לא למדם זאת עד עתה. ולמה דוקא הוא יותר מכל החכמים.
אלא שרבי יוחנן בן זכאי נשיא ישראל בעת החורבן, עיקר פועלו היה ההכנה לימי הגלות. תקנותיו היו זכר למקדש ומהרה יבנה המקדש, כדי שיהיו ישראל מוכנים בכל עת לחזרת בניין הבית.
ואילו הגלות שעתה זמן של הסתר פנים היא. קשה לאיש ישראל לידבק לאורך זמן בשאיפות של קדושה ולצידקות. רבים שוכחים וסרים אט אט משמירת כל פרטי המצוות כהלכתן. וזהו שאמר להם רבם, עד עתה, על אף החורבן והגלות עדין היתה עליכם אימת רבכם. אך מעתה רק אימת הציבור תוכל להצילכם מדירדור.
משום כך מנהגים רבים נשתנו מעיקר דינם כדי שייעשו בציבור בכינופיה, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק (ישעיהו מא, ו).
ברכת הלבנה, לא מיד בראייתה אלא בציבור במוצאי שבתות כשהלבנה נראית היטב.
תפילות בציבור וחזרת הש"ץ.
הנחת תפילין כשרצועות תפילה של יד ארוכות וגלויות.
נשתכחו ברכות רבות שנאמרות רק לעיתים, כמו ברכת ההרים וברכת הרואה את רעהו.
