מהיכן קורא את המגילה
מגילה יט ע"א
"ומהיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה ידי חובתו? רבי מאיר אומר: כולה. רבי יהודה אומר: מאיש יהודי. רבי יוסי אומר: מאחר הדברים האלה".
הגמרא מביאה דעה רביעית: "תניא, רבי שמעון בר יוחאי אומר: מבלילה ההוא".
וההסבר: "אמר רבי יוחנן: וכולן מקרא אחד דרשו: ותכתב אסתר המלכה... ומרדכי היהודי אֶת כָּל תֹּקֶף" (אסתר ט, כט). מאן דאמר כולה - תוקפו של אחשורוש, ומאן דאמר מאיש יהודי - תוקפו של מרדכי, ומאן דאמר מאחר הדברים האלה - תוקפו של המן, ומאן דאמר מבלילה ההוא - תוקפו של נס".
מה ראה כל תנא להעמיד דוקא כפירושו למרות שניתן לפרש גם כשיטת חבריו?
"רבי מאיר לטעמיה דחייש למיעוטא", ומדייק "את כל תקף" – "כל" לרבות כל תקף בכל ענין שהוא שקשור למעשה מגילה.
רבי יהודה כשמו כך היה. יהודה בן יעקב מנהיג אחיו, וכן זרעו – "זכה יהודה למלכות". "רבי יהודה ראש המדברים בכל מקום". רבי יהודה הנשיא. לפיכך שיטת רבי יהודה שגם עיקר הנס תלוי בהנהגת מרדכי אשר כנס את היהודים לצום ולתשובה.
רבי יוסי ראש השותקים בכל מקום: "רבי יוסי שתק" (שבת לג ע"ב); "יוסי שתק" (נזיר נ ע"א; קידושין נב ע"ב). שיטתו להמעיט בדיבור ובקריאה, וגם להמעיט בחששות (ראה בקישור זה). וכן "רבי יוסי סבר: לא מחית איניש לספיקא" (מסכת קידושין דף סד ע"ב), לכן כָּל תֹּקֶף הוא רק כמשמעו, תקף של התקפן התקיף, והיינו המן.
"רבי שמעון דאזיל בתר כוונה" (מסכת פסחים דף כה ע"ב; וראה באורך בקישור זה), סובר שכיון שכוונת הקריאה היא פרסומי ניסא (מגילה דף ג ע"ב; ודף יח ע"א), כָּל תֹּקֶף הוא תקף הנס.
