סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

הקלין שבדמאי: ... בנות שוח, ובנות שקמה, וגופנין, ונצפה – שומר פשוט  

 

"ועל הנובלות. מאי נובלות? רבי זירא ורבי אילעא, חד אמר: בושלי כמרא. וחד אמר: תמרי דזיקא ... איכא דאמרי: בשלמא למאן דאמר בושלי כמרא היינו דמברכינן עלייהו שהכל; אלא למאן דאמר תמרי דזיקא שהכל? בורא פרי העץ מבעי ליה לברוכי! אלא: בנובלות סתמא כולי עלמא לא פליגי דבושלי כמרא נינהו, כי פליגי בנובלות תמרה. דתנן: הקלין שבדמאי: השיתין, והרימין, והעוזרדין, בנות שוח, ובנות שקמה, וגופנין, ונצפה, ונובלות תמרה ... גופנין - שילהי גופני וכו'" (ברכות, מ ע"ב). 

פירוש: שנינו במשנה שעל הנובלות מברכים "שהכל". ושואלים: מאי [מה הן] נובלות? ומשיבים שנחלקו בכך האמוראים ר' זירא ור' אילעא. חד [אחד מהם] אמר שהכוונה היא בושלי כמרא [שרופי החמה], תמרים שנתבשלו לפני זמנם בשל השרב. וחד [ואחד מהם] אמר שהם תמרי דזיקא [תמרים של רוח], שנפלו ברוח מן העץ. .. אִיכָּא דְּאָמְרִי: בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר בּוּשְׁלֵי כַמְרָא, הַיְינוּ דִּמְבָרְכִינַן עֲלַיְיהוּ ״שֶׁהַכֹּל״. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר תַּמְרֵי דְזִיקָא, ״שֶׁהַכֹּל״? ״בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ״ מִבְּעֵי לֵיהּ לְבָרוֹכֵי! אֶלָּא, בְּנוֹבְלוֹת סְתָמָא כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּבוּשְׁלֵי כַמְרָא נִינְהוּ. כִּי פְּלִיגִי בְּנוֹבְלוֹת תְּמָרָה. דתנן [שכן שנינו במשנה] בדיני דמאי: אף על פי שסתם פירות הבאים לידו של אדם מידי עם הארץ (דמאי) צריך לעשר אותם מחשש שמא לא עישר אותם עם הארץ, מכל מקום פירות מסויימים שהם פחותים בטיבם הריהם הקלין שבדמאי ואין צורך לעשרם. ואלו הם: השיתין, והרימין, והעוזרדין, בנות שוח, ובנות שקמה, וגופנין, ונצפה, ונובלות תמרה. בראשונה מפרשים מה הם האילנות שהוזכרו כאן. .. גופנין הם שילהי גופני [סוף ענבי הגפן], הענבים האחרונים הנשארים בדרך כלל בוסר (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ). 
 

שם עברי: שומר פשוט        שם באנגלית: Fennel               שם מדעי: Foeniculum vulgare

שם נרדף במקורות: גופנין


נושא מרכזי: מהו ה"גופנן"?


מפשטות דברי הגמרא משתמע שגופנין הם הענבים הנותרים לאחר הבציר כאשר הם עדיין בוסר. מפרש הר"ש (דמאי, פ"א מ"א): "גופנין - שילהי גופני ענבים שמניחין בגפן בסוף הבציר. שבקושי מתבשלין". הערוך (ערך "גפנן") פירש: "פי' בגמ' גופנן שילי גפנים ובלע"ז קורין אותו למברוסק"ו והוא הנראה בסוף הבציר הם אלכצאלי אלדי יציבו לקאטין (השאריות שנשרו אל המלקטים)". ח. י. קאהוט מעיר שהפירוש בערבית כנראה הועתק מרב האי גאון לסדר זרעים. למברוסק"ו הוא שם של קבוצת זני ענבים עתיקה (lambrusco)(1). קאהוט מתרגם "באושים". בפירוש המילה "באושים" אין הכוונה רק לענבים רקובים אלא גם לענבים שאינם משובחים מסיבות אחרות. בישעיהו (ה ב') נאמר: "... וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים". מפרש רד"ק: "ויעש באושים - פירוש ענבים רעים, וכן פירש רבינו סעדיה מתרגום וירע ובאש, ורבינו האי"י ז"ל כתב באושים הוא מין ידוע ממיני הענבים והוא הרע שבהם, וידוע הוא מלשון משנה הענבים האובשים במוקדם האל"ף על הבי"ת, כן ישראל במקום שהיו ראוים לעשות מעשים טובים עשו מעשים רעים".

רש"י (ברכות, מ ע"ב) מפרש: "שילהי גופני - ענבים סתווניות". באופן זה פירשו במשנה גם הרא"ש, רע"ב' בעל "תפארת ישראל" ובעל "פני משה" בירושלמי (דמאי, א הל' א'). רבי נתן אב הישיבה (דמאי, א) כתב באופן מעט שונה: "ענבים שאינן ראויות לעשותן צימוקים".

על פי מסורת זיהוי שונה לחלוטין אין מדובר בענבים אלא במין ירק. מפרש הריבמ"ץ (דמאי, פ"א מ"א): "והגופנן. מהו גופנן שומירה". כנראה שהכוונה לשומר פשוט ( תמונה 1). הרמב"ם בפיהמ"ש כתב: "וגופנן, ממיני הירקות דומה לשבת, ויש אומרים "אלסבסתאן". השומר אכן דומה מאד לשבת ושניהם נכללים במשפחת הסוככיים. עלי השומר מזוהים לעיתים בטעות כעלי שבת ריחני הידועים בשמם העממי, שמיר. המקור לזיהוי זה הוא הירושלמי (וילנא, דמאי, פ"א הל' א'): "... והגופנן שמירה (שומרה) וכו'". על הדמיון בין הגופנן והשבת אנו לומדים מדברי התוספתא (כלאים, ליברמן, פ"א הל' א'): "כל הזוגות שמנו חכמים מין במינו אינן כלאים זה בזה ושאר ירקות השדה וירקות הגנה מין במינו אינן כלאים זה בזה. השבת והגופנין הכיסבר והכרפס אף על פי שדומין זה לזה כלאים זה בזה וכו'".

מסורת זיהוי נוספת היא "אלסבסתאן" (السبستان) המובאת ברמב"ם כפירוש שני. כך זיהה הרס"ג ומפרשים נוספים והכוונה לעץ המדברי גופנן המדבר (Cordia myxa) (תמונה 2). גם בערבית בת זמננו נקרא הגופנן سبستان دبق. עץ זה נקרא בעבר ערף דביק. השם "דביק" ניתן לו בגלל הריר הדביק המופרש מהפרי ששימש להכנת מלכודות ציפורים. גופנן המדבר גדל ליד מעיינות במדבר חם בעין-גדי ובסביבתה. תפוצתו העולמית משתרעת באזורים טרופיים במזרח אפריקה ובהודו. זיהוי זה בעייתי משום שאין הוא עולה עם דברי המשנה בכלאים המדמה את הגופנין לשבת שהוא צמח תבלין עשבוני ואיננו עץ.

 

    
תמונה 1. שומר פשוט        צילם: Karelj   תמונה 2. גופנן המדבר         צילמה: Ethel Aardvark



 


(1) יין הנעשה מזני למברוסקו נחשב ליין משובח ואם כן לא ברור מדוע הערוך לעז כך את "שילי גפנים".



 

מקור עיקרי: 

ז. עמר, "הצומח והחי במשנת הרמב"ם – לקסיקון לזיהוי הצמחים ובעלי החיים שבפירוש המשנה לרמב"ם", בהוצאת מכון התורה והארץ, תשע"ה. ערך "גופנן".

לעיון נוסף:

ב"צמח השדה":
"שומר פשוט"
"גופנן המדבר".


 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 



כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר