טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
הקלין שבדמאי: ... בנות שוח, ובנות שקמה, וגופנין, ונצפה - צלף קוצני
"ועל הנובלות. מאי נובלות? רבי זירא ורבי אילעא, חד אמר: בושלי כמרא. וחד אמר: תמרי דזיקא ... איכא דאמרי: בשלמא למאן דאמר בושלי כמרא היינו דמברכינן עלייהו שהכל; אלא למאן דאמר תמרי דזיקא שהכל? בורא פרי העץ מבעי ליה לברוכי! אלא: בנובלות סתמא כולי עלמא לא פליגי דבושלי כמרא נינהו, כי פליגי בנובלות תמרה. דתנן: הקלין שבדמאי: השיתין, והרימין, והעוזרדין, בנות שוח, ובנות שקמה, וגופנין, ונצפה, ונובלות תמרה ... נצפה - פרחה וכו'" (ברכות, מ ע"ב).
פירוש: שנינו במשנה שעל הנובלות מברכים "שהכל". ושואלים: מאי [מה הן] נובלות? ומשיבים שנחלקו בכך האמוראים ר' זירא ור' אילעא. חד [אחד מהם] אמר שהכוונה היא בושלי כמרא [שרופי החמה], תמרים שנתבשלו לפני זמנם בשל השרב. וחד [ואחד מהם] אמר שהם תמרי דזיקא [תמרים של רוח], שנפלו ברוח מן העץ. .. אִיכָּא דְּאָמְרִי: בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר בּוּשְׁלֵי כַמְרָא, הַיְינוּ דִּמְבָרְכִינַן עֲלַיְיהוּ ״שֶׁהַכֹּל״. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר תַּמְרֵי דְזִיקָא, ״שֶׁהַכֹּל״? ״בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ״ מִבְּעֵי לֵיהּ לְבָרוֹכֵי! אֶלָּא, בְּנוֹבְלוֹת סְתָמָא כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּבוּשְׁלֵי כַמְרָא נִינְהוּ. כִּי פְּלִיגִי בְּנוֹבְלוֹת תְּמָרָה. דתנן [שכן שנינו במשנה] בדיני דמאי: אף על פי שסתם פירות הבאים לידו של אדם מידי עם הארץ (דמאי) צריך לעשר אותם מחשש שמא לא עישר אותם עם הארץ, מכל מקום פירות מסויימים שהם פחותים בטיבם הריהם הקלין שבדמאי ואין צורך לעשרם. ואלו הם: השיתין, והרימין, והעוזרדין, בנות שוח, ובנות שקמה, וגופנין, ונצפה, ונובלות תמרה. בראשונה מפרשים מה הם האילנות שהוזכרו כאן. .. נצפה הוא פרחה, פרי הצלף (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: צלף קוצני שם באנגלית: Caper שם מדעי: .Capparis spinosa L
שמות נרדפים במקורות: אביונה, קפריסין, נצפה, פרחא, ביטיתא
נושא מרכזי: שמותיו הנרדפים של הצלף ומה ערכו הכלכלי?
לריכוז המאמרים וקישוריות שנכתבו על הצלף הקוצני הקש\י כאן.
בסוגייתנו אנו לומדים שהשמות "נצפה" ו"פרחה" הם שמות נרדפים. שמות אלו הם שמותיו של הצלף כפי שאנו מוצאים בגמרא בברכות (לו, ע"א): "אמר רב יהודה אמר רב: צלף של ערלה בחוצה לארץ זורק את האביונות ואוכל את הקפריסין. למימרא, דאביונות פירי וקפריסין לאו פירי? ורמינהו: על מיני נצפה על העלים ועל התמרות אומר בורא פרי האדמה, ועל האביונות ועל הקפריסין אומר בורא פרי העץ! הוא דאמר כרבי עקיבא; דתנן, רבי אליעזר אומר: צלף מתעשר תמרות ואביונות וקפריסין, רבי עקיבא אומר: אין מתעשר אלא אביונות בלבד, מפני שהוא פרי". הרמב"ם בפיהמ"ש (דמאי, פ"א מ"א) מזהה את הנצפה כצלף: "ונצפה, "אלכבר" והוא הידוע אצל ההמון אצלנו בשם "אלקפאר". שם נוסף מופיע בסוגיה המשווה שם בין רימון וצלף: "... הוה עובדא ושקלוה לנץ דרמונא ויבש רמונא, ושקלוה לפרחא דביטיתא ואיקיים ביטיתא". מפרש רש"י: "ביטיתא – אביונות". ניצני הפרחים נקראים בלשון חז"ל קפריסין. הריבמ"ץ (מעשרות, פ"ד מ"ו) מסכם חלק מהשמות:
"ר' אליעזר אומר מתעשרת תמרות וכו'. פירוש צלף הוא נצפה והוא פרחה והוא שם האילן, ובלשון ישמעאל אלכפר ובלעז קפרינא, פירוש תמרות הן לולי נצפה, וכשהן רכין נקראו שיתיה ואוכלין אותן לחין והן עיקר העץ שיוצא מהן הפרי, ואביונות שהן יוצאין מהן הן עיקר הפרי, ובלעז טרולי, וקפרס הוא שומר אביונות שנקרא נוצא, ובלעז קפריני. גרסינן הקפרס והתמרות מין אחד הן ומתעשרין מזה על זה, אבל לא מהן על אביונות ולא מן אביונות עליהן, דאתי מדבר גמור על שאינו גמור ומדבר שאינו גמור על הגמור".
מהמשנה בדמאי (פ"א מ"א) המובאת בסוגייתנו אנו לומדים שהצלף נחשב "קלין שבדמאי" כלומר צמח שפירותיו בעלי ערך מועט. מפרש הריבמ"ץ: "והנצפה. קפריני. גרסינן אמר רבי יוחנן לפי שרוב המינין הללו אין באין אלא מן ההבקר לפיכך מנו אותן חכמים, ולא שניא בין דמאי ובין ודאי פטורין וכו'". הקביעה שהצלף הוא צמח הפקר מזכירה לנו את הסיפור על אותו חסיד שנמנע מלגדור את שדהו שנפרצה בשבת: "תנו רבנן: מעשה בחסיד אחד שנפרצה לו פרץ בתוך שדהו, ונמלך עליה לגודרה, ונזכר ששבת הוא ונמנע אותו חסיד ולא גדרה. ונעשה לו נס ועלתה בו צלף וממנה היתה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו" (שבת, קנ ע"ב). הצלף מתואר בסיפור כצמח שעלה מאליו. אמנם לא ברור כיצד ניתן היה להתפרנס מפירות הצלף שהרי ערכן מועט אך ניתן ליישב שליבול הגדול שהתקבל בדרך הניסית היה ערך כלכלי רב.
אם בעבר הצלף לא שימש כצמח בעל ערך חקלאי הרי שבעשרות השנים האחרונות חשיבותו הולכת ועולה בארצות רבות. שיח הצלף הוכנס כגידול יוקרתי לכמה ארצות אירופאיות במהלך 40 שנה האחרונות. החשיבות הכלכלית של הצלף הובילה במהלך שנות ה – 80 המאוחרות לגידול משמעותי בשטחי העיבוד ולעלייה ברמת העיבוד. שטחי הגידול העיקריים הם בסביבות קשות באירן, מרוקו, דרום-מזרח חצי האי האיברי, טורקיה, באי היווני סנטוריני, האי האיטלקי פנטלריה, האיים האיאוליים ובעיקר סלינה. הצלפים מפנטלריה והאיים האיאוליים מוכרים כבעלי מעמד גיאוגרפי אירופי מוגן (PGI).
מרכז גידול חשוב של הצלף הוא אגן הים התיכון בעיקר באיטליה ואיים סמוכים. לצלף מנגנוני הישרדות מיוחדים לתנאים הים–תיכוניים. הוא זקוק לטמפרטורות גבוהות יחסית (מעל 14 מעלות) וכמויות משקעים מתונות. הצלף יכול לעמוד בטמפרטורות העולות על 40 מעלות בקיץ אבל הוא רגיש לקרה בתקופת הפעילות הוגטטיבית. בתקופת השלכת שיח הצלף יכול לשרוד בטמפרטורות נמוכות כפי שהדבר קורה למשל במורדות האלפים שם נמצאים שיחי צלף אפילו בגובה 3,500 מ' מעל פני הים.
הדרישות הצנועות של הצלף למים מאפשרות לגדלו באיזורים צחיחים יחסית. הכנסה לאיזורים יובשניים למחצה עשוייה לסייע למנוע את ההפרעה לשיווי המשקל השביר של בתי גידול אלו. מעבר לחשיבותו כמזון יש לצלף חשיבות אקלוגית בזכות שורשיו העמוקים המונעים סחיפת קרקע. הצלף מתפתח היטב על תשתית סלעית ועל מגוון רחב של קרקעות כולל חרסיות, חול וחצץ המכיל פחות מ – 1% חומר אורגני. המבקרים בכותל המערבי מכירים את שיחי הצלף המבצבצים מסדקים בין אבניו. משך זמן "קציר" פקעי הפרחים (ה"קפריסין") המינימלי לרווחיות הגידול הוא 3 חודשים ולהשגת יבול רב יש צורך באור יום חזק ותקופת גידול ממושכת.
מחסום עיקרי לשימוש בצלף כגידול חקלאי היה הקושי בריבויו. רק לאחרונה נמצאו דרכי ריבוי שהתגברו על "צוואר בקבוק" זה (1). ייתכן מאד שקוצניות השיחים המקשה על הקטיף דחקה את הצלף מחוץ למגוון הגידולים החקלאיים המקובלים אך הופעה של זנים חסרי קוצים עשוייה לפתור גם את בעיה זו.
 |
|
 |
|
קפריסין - פקעי פרחים |
|
|
לעיון נוסף:
א. דנין, 'עז באילנות - צלף', בצמחיית ישראל ברשת.
גדי הרלינג, הצלף - סגולותיו הגשמיות והפנימיות לפי דברי חז"ל.
"צלף קוצני" באתר צמח השדה
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
