סקר
האם אתה לומד עם גמרא מפורשת/מבוארת?






 

הכרת הטוב מעל הכול / רפי זברגר

תענית כג ע''ב

 

הקדמה

הגמרא בדף שלנו מצטטת ברייתא המרחיבה את הסיפור על חוני המעגל ובקשותיו בנושא גשמים, אשר למדנו במשנה בדף י''ט (הורחב במאמרנו שם). סיפר זה הובא במשנה כדי ללמד כי אין מתפללים על רוב גשמים, אלא אך ורק על מיעוטם או חסרונם. נתמקד במאמר זה על מספר הבדלים בין המשנה לברייתא. 
 

הנושא

הקדוש ברוך נענע לתפילותיו של חוני המעגל, ולאחר מספר תפילותיו ירדו ''גשמי רצון ברכה ונדבה'', שזהו גשם לא חלש מידי ולא חזק מידי כפי שהיה בשלבים הקודמים של הבקשות. למרות זאת, ירדה כמות גשמים גדולה מאוד ללא הפסקה, ''עד שעלו כל העם להר הבית מפני הגשמים''.
אמרו לו: רבי, כשם שהתפללת שירדו, כך התפלל וילכו להם.
בקשה זו מוזכרת גם במשנה, אך תשובת חוני המעגל שונה:
אמר להם: כך מקובלני שאין מתפללין על רוב הטובה, אף על פי כן, הביאו לי פר הודאה.
במשנה למדנו כי חוני המעגל לא ענה ישירות לבקשת תלמידיו אלא הפנה אותם לבחון את גובה פני המים, האם הגיעו לגובהו של ''אבן הטוען'' שהייתה מונחת בהר הבית בגובה רב, ובכך בעצם אמר להם ''במילים עדינות'' כי אין להתפלל על רוב גשמים כפי שלמדנו במשנה.
בברייתא הוא אמר להם במפורש כי אין מתפללין על רוב טובה, ולכן אינו יכול להיענות לבקשתם, אך בכל אופן ביקש שיביאו לו פר לקרבן תודה, ועל קרבן זו יכול להתוודות ולומר ''את אשר על ליבו''.
מהרש''א בפירושו כאן מקשה:
אף על גב דטובה זו רוב גשמים רעה היא כמ"ש לעיל שמטשטשין את הארץ ואינה מוציאה פירות
כלומר, מדוע אין להתפלל על רוב גשם, והרי ראינו שהרבה מידי גשם ''מטשטש את הארץ'' וגורם שלא יצאו פירות, אם כן מדוע שלא להתפלל על תוצאה רעה זו? והוא עונה מיד לשאלתו:
מכל מקום הוי ככפוי טובה כיון שמתחלה היה מתפלל ומבקש על הגשמים שהם טובה לעולם.
זו עדיין כפיות טובה להתאונן על גשם שהגיע לאחר ימי בצורת. לפני רגע התפללנו על גשם, ועכשיו, במקום להודות לקדוש ברוך אשר נענה לתפילותינו אנו באים בטרוניה כלפיו.
ממשיכה הברייתא לספר את המשך המעשה:
הביאו לו פר הודאה. סמך שתי ידיו עליו, ואמר לפניו: רבונו של עולם! עמך ישראל שהוצאת ממצרים אינן יכולין לא ברוב טובה ולא ברוב פורענות, כעסת עליהם - אינן יכולין לעמוד, השפעת עליהם טובה - אינן יכולין לעמוד, יהי רצון מלפניך שיפסקו הגשמים ויהא ריוח בעולם.
ואכן הביאו לו פר לקרבן תודה ובמסגרת הווידוי שלו על הקרבן אמר לפני הקדוש ברוך הוא כי עם ישראל אינו יכול לעמוד עם "עוצמות", לא של דברים טובים וגם לא של פורענות. אינם יכולים לעמוד מול כעסו של הקדוש ברוך הוא, וגם לא יכולים להתמודד עם "רוב טובה'', ובסופו של דבר סיים במעין תפילה ''יהי רצון שיפסקו גשמים'', ואז ''יהא רווח בעולם''.
ווידי הוא בדרך כלל הודאה על חטא שנעשה ומבקשים מחילה וסליחה על כך. ואמנם כך פירש רש''י המצוטט ומוסבר בפירוש מהרש''א:
אבל אמר הביאו פר הודאה להתוודות עליו כפרש"י, דהיינו להתוודות שלא יפה עשה שבקש ביטול על רוב טובה.
חוני מתוודה על הקרבן בעצם הבאתו ותפילתו שתהיה תוך כדי הווידוי. זהו בעצם "ווידוי על הווידוי".
בהמשך, מרחיב ומסביר המהרש''א את טיעוניו של חוני המעגל למעשהו:
"אבל ישראל שהוצאת ממצרים...": תלה הדבר בהוצאתם ממצרים, דכעסת עליהם לא היו יכולין לעמוד כגון בנסיונות דמים ומי מרה לא היו יכולין לעמוד, השפעת עליהם רוב טובה כגון במן ובשליו לא היו יכולין לעמוד כמ"ש בו הבשר עודנו בין שניהם וגו' ואף ה' חרה וגו':
חוני המעגל מתוודה ואומר כי זו ''דרכם של עם ישראל מקדמא דנא''. כבר ביציאה ממצרים העם לא יכול היה לסבול דברים וניסיונות רעים כמו מי מרה, וגם לא עוצמות של דברים טובים כמו מן ושליו.
אם ''נתרגם'' את ווידויו של חוני המעגל, נוכל לומר כי אולי לא ראוי להתפלל על רוב טובה, אבל מה נעשה שעם ישראל לא נהג כך בעבר, וזו הסיבה שגם עתה, בימי חוני המעגל בשלהי בית שני, נוהג שוב באותה מידה.
סופו של האירוע מתואר בהמשך הברייתא:
מיד נשבה הרוח ונתפזרו העבים, וזרחה החמה, ויצאו העם לשדה והביאו להם כמהין ופטריות.
הקדוש ברוך הוא נענה לתפילה אשר בוטאה תוך כדי הווידוי, והפסיק את ירידת הגשמים, דבר שהביא לגידול כמהין ופטריות הגדלות אחרי הגשמים,  המעיד על הברכה שהביאה הגשם. 
 

מהו המסר

• מידת הכרת הטוב היא כל כך חזקה וחשובה, עד אשר יש לנהוג בה גם אם קבלנו עמה דברים לא טובים. כך משמע מהסבר המהרש''א על הדין של ''אין מתפללים על רוב טובה''.
למדנו עיקרון זה ממספר מקומות. למשל, ביציאת מצרים לקחו בני ישראל כלי מלחמה, לפי דעה אחת במדרש המייחסת את המילה ''וחמושים עלו בני ישראל ממצרים'' (שמות י''ג, י''ח) לכלי מלחמה אשר נטלו בני ישראל ביציאתם ממצרים. למרות התחמשות זאת של עם ישראל, הם לא לחמו במצריים עם כלי המלחמה, והקדוש ברוך עשה נס גדול שקרע את הים שהטביעה את כל המצרים שם. כל זאת נעשה כדי שעם ישראל יכיר טובה למצריים על שארץ מצרים ''שימשה להם אכסניה''. יש להכיר טובה על הדברים הטובים, גם אם הם באים עם דברים רעים.
• הווידוי על הווידוי מלמדנו, כי לא תמיד נוכל לעשות ''הכל לפי הספר''. אמנם ''הבקשה אינה ראויה'', אך מה נעשה וזו דרכו של עם ישראל מימים ימימה, ולכן נבקש גם הפעם בקשות אפילו על רוב טובה. 
 
 
ולע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר