מה הקשר בין וידוי לתודה?
הרב דב קדרון
תענית כג ע"א
לאחר שירד יותר מדי גשם הודות לתפילתו של חוני המעגל, ביקשו העם ממנו שיתפלל שיפסיק. בתחילה אמר להם שאין מתפללים על טובה מרובה שתיפסק, אולם בסוף אמר: "אף על פי כן הביאו לי פר הודאה", ובזמן שסמך את ידיו עליו התפלל ופסקו הגשמים.
בפירוש מאור ושמש (לפרשת ויצא, מובא בלקט ביאורי אגדות) כותב בשם האדמו"ר הרב הקדוש יעקב יצחק מלובלין, ש"פר הודאה" הוא מלשון קרבן תודה, כי כאשר יש לאדם יותר מדי טוב והוא מודה על כך, בזה הוא אומר שאינו צריך יותר טובה זו, וכך עשתה לאה שקראה לבנה הרביעי "יהודה", כפי שאמרה: "הפעם אודה את ה'", ובזה רמזה שכבר קיבלה את כל הטובה המגיעה לה בבנים, ולכן כתוב מיד לאחר מכן: "ותעמוד מלדת".
אולם רש"י מפרש ש"פר הודאה" הוא מלשון וידוי, שהתוודה חוני המעגל על קרבן השלמים, ולכאורה אין זו לשון תודה, וכן הקשה בספר גבורות ארי מה שייך להתוודות על קרבן שלמים, שהרי וידוי הוא על חטא, וקרבן שלמים אינו בא לכפר על שום דבר. אבל ייתכן שגם "וידוי" הוא מלשון הודאה, שכן בספר דברי הימים (ב לג, טז) נאמר על המלך מנשה, לאחר ששב בתשובה: "וַיִּבֶן אֶת מִזְבַּח ה' וַיִּזְבַּח עָלָיו זִבְחֵי שְׁלָמִים וְתוֹדָה", ומפרש רש"י "שהביא קרבן תודה והתוודה להקב"ה שהשיבו לירושלים ולמלכותו", כלומר שוידוי הוא גם לשון תודה. וכך גם מפרש מרן הרב קוק זצ"ל את המושג "וידוי מעשר" הנזכר במשנה (מעשר שני ה,י) שהוא וידוי על דברים טובים שאדם עשה, כדי לחזק את עצמו בנקודות טובות שיש בו, ולהודות לה' על שאיפשר לו לעשות את הדברים הטובים הללו.
