איזה יהודי הוא אבר מדולדל?
הרב דב קדרון
תענית יא ע"א
בגמרא מדובר על החיוב של כל יהודי להרגיש שייכות ושותפות עם כלל ישראל.
תנו רבנן: בזמן שישראל שרויין בצער ופירש אחד מהן, באין שני מלאכי השרת שמלוין לו לאדם, ומניחין לו ידיהן על ראשו, ואומרים: פלוני זה שפירש מן הצבור - אל יראה בנחמת צבור.
אמר על כך הרב ראובן כץ זצ"ל (שער ראובן, מובא בלקט ביאורי אגדות) שמכאן נלמד יחס התורה לחובה המוטלת על הצבור בשעת הבחירות לכנסת, לממשלה ולעירייה, הרמב"ם בהלכות תשובה (ד,ו) פוסק: "מדברים הנועלים מהם דרכי תשובה - הפורש מן הצבור, לפי שבזמן שיעשו תשובה לא יהיה עמהן ואינו זוכה עמהן בזכות שעושין", ולפי זה מי שלא משתתף עם צבור יראי ה' בזמן הבחירות הריהו פורש מן הצבור, על כל חומרות החטאים והעוונות שהרמב"ם מונה בו.
כיוצא בזה אמר הרב גדליה סילוורסטון זצ"ל (מובא שם) בשנת תרצ"א, כאשר יהודים בכל העולם נאספו למחות בכל עיר ועיר כנגד ה"ספר הלבן" שיצא כדי לבטל את הצהרת בלפור, שחוב קדוש על כל אחד ואחד מעם ישראל לעשות מחאה גדולה ולא לפרוש מן הצבור, כי כמו שאם איש אחד יחלה באבר אחד מגופו, הוא ירגיש יסורים בכל גופו, ורק אם הוא משותק ביד אחת או רגל אחת ואז אותה יד או רגל הם אבר מדולדל שהוא בשר מת, לא ירגיש לא ביסורים שיש לו ר"ל, ולא ירגיש שום הנאה אם יהיה לו בגופו. כן הוא עם כלל ישראל, שכולם כאיש אחד, וכל יהודי ויהודי הוא כאבר מהגוף הגדול של כלל ישראל, ובזמן שכלל ישראל שרוין בצער ופירש אחד מהם אותו יהודי שפירש הוא כאבר המדולדל שאינו מחובר לגוף הגדול.
