טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

עלה ארז ביניהן מהו – עצי סרק

"בעא מיניה הלל מרבי: עלה ארז ביניהן מהו? עלה? ברשותא דידיה נפק. אלא, היה ארז ביניהן, מהו? אמר ליה: קנה וקנה" (בבא בתרא, פג ע"ב).

פירוש: בעא מיניה [שאל אותו] הלל מרבי: אם עלה ארז ביניהן בין שלושת האילנות שקנה, מהו? ותוהים: אם עלה הלא ברשותא דידיה נפק [ברשותו שלו יצא], שהרי הקרקע שבין האילנות שלו היא, והארז שלו הוא? אלא כך צריך לשאול: אם כשקנה שלושה אילנות היה ארז ביניהן, מהו? האם עושה הוא הפסק בין האילנות? אמר ליה [לו]: קנה וקנה, כלומר כיון שקנה את האילנות, קנה אף את מה שביניהם (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: עצי סרק           שם באנגלית: Fruitless Tree

שם במקורות: "לֹא עץ מאכל הוא" (דברים, כ כ').
          


נושא מרכזי: מהו הארז שעלה בין שלושת האילנות?

לריכוז המאמרים שנכתבו על הארז הקש/י כאן.

שאלתו של הלל מרבי היא האם ארז הגדל בשטח שבין האילנות מפסיק, כלומר, גורם לכך שמתייחסים לאילנות כנפרדים ולכן לא קנה גם את הקרקע יחד עם האילנות. מפרש הרשב"ם את תשובתו של רבי: "קנה וקנה - וגם הארז קנוי לו כדתניא לעיל ואת האילנות שביניהן". ניתן להסיק ממהלך הדברים שקיימת כאן אבחנה בין האילנות שנמכרו בעסקה לבין הארז שאיננו חלק מהעיסקה והוא נקנה אגב אורחא ככל האילנות הנמצאים בשטח שבין האילנות המכורים. ניתן גם ללמוד לפי ההבנה הראשונה בשאלה: "עלה ארז ביניהן" שמדובר בעץ שצמח מאליו בין האילנות המכורים. אבחנה זו מחלקת למעשה בין האילנות שניטעו ולאחר מכן נמכרו שהם כנראה עצי פרי בעלי ערך רב יחסית לעומת עצים שהם טפלים לשדה הן מחמת שאין נוטעים אותם והן מחמת שאינם חשובים מבחינה כלכלית. כבר למדנו בעבר שחרוב שאיננו מורכב ובתולת השקמה טפלים לשדה, ואינם חשובים לעצמם, ולכן דינם כשאר אילנות הבטלים לשדה: "מתניתין: המוכר את השדה, מכר את האבנים שהם לצרכה, ואת הקנים שבכרם שהם לצרכו, ... ואת החרוב שאינו מורכב, ואת בתולת השקמה וכו'" (בבא בתרא, סח ע"ב). שאלתו של הלל האם עץ הארז מפסיק ברציפות שלושת האילנות עשוייה להתפרש בשני מסלולים:

א. ייתכן וקיים הבדל בין מכירת שדה שבה נכללים במכר גם חרוב שאיננו מורכב ובתולת השקמה לבין דין הפסקה במכירת שלושה אילנות. לכן אולי גם אם לגבי מכר עצים אלו אינם חשובים דיים כדי להוות נכס עצמאי, הרי לגבי דין הפסקה הם חשובים ומפסיקים, ולכן הספק היה לגבי ארז דווקא ולא לגביהם. לכאורה נוח היה להלל להתייחס בספקו לעצים שכבר הוזכרו במשנה כאילנות שאינם חשובים. על פי הבנה זו הארז הוא עץ בעל ערך פחות מאשר החרוב שאיננו מורכב ובתולת השקמה אך עולה בערכו על האילנות המכורים בסתם עם השדה ואינם מפסיקים.

ב. הן אילנות סתם והן חרוב שאיננו מורכב ובתולת השקמה אינם חשובים, ולכן נמכרים אגב השדה אך שניהם גם אינם מפסיקים. הספק לגבי ארז נובע מכך שהוא בעל ערך העולה על שני סוגים אלו ולכן אולי מפסיק (ואולי גם לא נמכר עם השדה).

הגמרא בפרקנו (פ ע"ב) מחלקת בין שתי הגדרות לשם ארז. אפשרות אחת היא ארז במובנו המקובל "ארז הלבנון". האפשרות השניה היא "עשרה מיני ארזים הן" הכוללת רשימה של מיני עצים שעיון שטחי בה מצביע על שני מאפיינים: א. כולם עצי סרק כלומר עצים שאינם מניבים פירות מאכל. ב. כולם עצי בר. לרובם הגדול יש שימוש כמקור לקורות אך לא לפירות מאכל. הרשימה לא כוללת את כל העצים המוכרים לנו אולי מבחינת "תנא ושייר". נכללים בה על פי הרשב"ם מיני אלון, אורן, אשוח ועוד.

על פי מסלול א' עלינו למצוא ארז שערכו הוא ערך ביניים בין אילנות סתם ובין החרוב שאיננו מורכב ובתולת השקמה. במקרה זה ניתן להשתמש בפירוש המרחיב של הארז ולסבור שמדובר באחד מהמינים ברשימה ה"עשרה". נבחר למשל באלון המצוי שערכו כצמח צל לבעל המטע וערכו הכלכלי כעץ משובח, גבוהים מאשר אילנות אחרים העשויים להמצא בשדה. גם היום ניתן לראות במטעים המעובדים על ידי הערבים ביהודה ושומרון עצי בר המפוזרים בין עצי הפרי (תמונה 3). על פי מסלול ב' אנחנו חייבים להניח שהארז הוא עץ בעל חשיבות רבה יותר מאשר החרוב שאיננו מורכב ובתולת השקמה. במסלול זה סביר יותר להניח שהארז הוא ארז הלבנון שלמרות היותו עץ סרק הוא מצטיין בערכו עץ בניין בעל חשיבות מיוחדת.

תמונה 1.  ארז הלבנון - צולם במשואות יצחק		תמונה 2.  ארז הלבנון

תמונה 3. עצי אלון מפוזרים בגבולות כרם

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

 

כתב: ד"ר משה רענן    © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.