סקר
האם אתה לומד עם גמרא מפורשת/מבוארת?






 

מתי התוצאה הפוכה מהמצופה?

הרב דב קדרון

תענית ט ע"א

  

עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר – עשר בשביל שתתעשר.

רבי צדוק הכהן מלובלין (רסיסי לילה, אות ו, מובא בלקט ביאורי אגדות) עמד על כך שלפי דרך הטבע מי שמפריש עשירית מכל רווחיו לצדקה אינו מתעשר כתוצאה מכך, ואיך מצווה זו גורמת לעושר?

אלא, במצוות התוצאה היא הפוכה מהמקובל על פי הטבע. כך נאמר גם במסכת שבת (קיט,א) שיש יהודים שמתעשרים כתוצאה משמירת השבת, למרות שעל פי דרך הטבע שמירת השבת עלולה לגרום לעוני, כפי שגם היו גוים שגינו את היהודים שהם עניים בגלל ששומרים את השבת (מדרש איכה, פתיחה יז).

כך גם במידות, מי שמענג את השבת, על פי דרך הטבע נולד בלבו חשק לתאוות ותענוגים, אבל חז"ל אמרו (שבת קיח,א) שמצוות עונג שבת מצילה את האדם מדינה של גיהנם, כלומר מצילה אותו מהשתקעות בתאוות חומריות.

גם לגבי עיר הנידחת נאמר בתורה (דברים יג, טז): "הַכֵּה תַכֶּה אֶת יֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִוא לְפִי חָרֶב", פעולה שלפי דרך הטבע גורמת אכזריות, אולם מובטח הוא שבעקבות הפעולה הזו זוכים למדת הרחמנות על הצדיקים, כמו שנאמר (שם פסוק יח): "וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים".

כך הוא גם בתפילה, שכאשר אדם מרבה להתפלל בלב נשבר ונדכה, על פי דרך הטבע הוא אמור להיות עצוב עוד יותר, אולם הסימן לתפילה המקובלת הוא דווקא השמחה שלאחריה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר