סקר
המסכתות הקצרות שבסדר מועד





 

אדם שהתענה על צרה והצרה עברה / הרב עקיבא כהנא

מכון ארץ חמדה

תענית י ע"ב


הגמרא (י ע"ב) מביאה ברייתא שאדם שהתענה על צרה והצרה עברה תוך כדי התענית הרי הוא מתענה ומשלים. לעומת זאת הגמרא בדף כה ע"ב כתבה שציבור שהתענו עבור גשם, והם נענו וירד להם גשם, הרי הם מפסיקים התענית בכל מיני מקרים.

רש"י (שם ד"ה ויהיו) מבאר שיש להבדיל בין תענית ציבור לתענית יחיד, שתענית ציבור מפסיקים אם התענו ונענו, לעומת זאת תענית יחיד לא מפסיקים גם אם האדם נענה. כך גם פסק הרמב"ם (תעניות פרק א, הלכה טז) שציבור שהתענו על גשמים או על צרה אחרת וירדו גשמים או עברה הצרה לפני חצות, לא ישלימו את התענית, ולעומת זאת לגבי יחיד פסק שאם הצרה עברה, לא יפסיק את התענית (שם הלכה טו). בהסבר ההבדל בין יחיד לציבור נאמרו כמה טעמים:

א. הרא"ש (פרק א, סימן ו) הסביר שכיון שציבור צריכים להודות ולהלל לה' על הנס, ראוי שיאכלו על מנת שיעשו זאת בשמחה. אבל יחיד יכול להודות ללא שמחה מיוחדת, ולכן הוא ממשיך לצום.

ב. המגיד משנה (שם) כתב טעם ראשון שכשהצום ציבורי יש טירחה רבה יותר, ולכן הקילו עליהם שלא ישלימו את הצום.

ג. טעם שני כתב המגיד משנה שבציבור בית דין שגזר תענית חושב בליבו שאם הצרה תפסק, יפסיקו את התענית (לב בית דין מתנה), ואילו יחיד אינו מתנה זאת בתעניתו. הישועות מלכו (שם) מסביר מדוע ביחיד לא שייך שיתענה על תנאי, משום שאם יתענה רק על תנאי, נמצא שאינו עושה את התענית לשם שמיים, אלא לצורך הצרה, וזה אסור, אמנם לציבור ה' שומע גם במקרה זה.

לעומתם הראב"ד (על הרמב"ם שם, הובא ברא"ש) חלק על דעה זו וסבר שאין הבדל בין ציבור ליחיד, אלא שבתענית גשמים אם ירד גשם יש ודאות שהצרה עברה, ולכן לא משלימים את התענית, ואילו בתענית על שאר הצרות, אין ודאות שהצרה עברה לגמרי (לדוגמה חולה שהתרפא יכול להיות שיחלה שוב), ולכן משלימים את התענית. הרא"ש הקשה על דברי הראב"ד שבירידת גשמים מפסיקים להתענות גם במקרה שירדו מעט גשמים, כך שיכול להיות שהצרה שהיא עצירת הגשמים תחזור, ומזה הוא הוכיח שאין דבריו נכונים. הקרבן נתנאל (שם אות י) התקשה בדבריו, שבגמרא בדף כה ישנם שיעורים מתי ניתן להפסיק את התענית, ומתרץ שמדובר שם רק במקרה שכבר התחילו להתענות, ולא במקרה שעדיין לא התחילו. השולחן ערוך (תקעה, יא) פסק כדברי הרמב"ם אך לא כתב את טעמו.

סיכום:
כתבו הראשונים שבעניין אדם שהתענה והצרה עברה, הוא ממשיך להתענות, לעומת זאת בציבור אינו ממשיך להתענות, ונכתבו לכך כמה טעמים בראשונים, לעומת זאת לדעת הראב"ד אין הבדל בין ציבור ליחיד. 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר