אלו תפילות צריך להסדיר?
הרב דב קדרון
ראש השנה לה ע"א
בגמרא נאמר שאדם צריך להסדיר לעצמו את נוסח התפילה של התפילות שלא מתפללים באופן תדיר, כגון ראש השנה, יום הכפורים והחגים, וכן כל תפילה שלא מתפללים במשך שלושים יום.
ב"בירור הלכה" מובאת מחלוקת בין הבית יוסף לרמ"א, שלדעת הבית יוסף גם מי שמתפלל מתוך סידור צריך להסדיר את תפילתו, כדי שיוכל להתפלל ברציפות ובלי עיכובים, ואילו לדעת הרמ"א יש לסמוך על רבנו מנוח הסבור שכאשר מתפללים מתוך סידור אין לחשוש למכשול וממילא אין צורך להסדיר את התפילה. עוד מובאת שם מחלוקת האם יש צורך להסדיר את תפילת מוסף של ראש חודש, ולדעת רוב הפוסקים, בהם הרמב"ם והשולחן ערוך, יש אכן צורך להסדיר תפילה זו לפני שמתפללים, וכן את התוספות שמוסיפים בתפילה, כגון "יעלה ויבוא" או "על הניסים", צריך להסדיר אם לא נאמרו בחודש האחרון.
על פי זה היו צריכים לכאורה בני עדות המזרח להקפיד להסדיר את התפילות הללו גם אם מתפללים מתוך סידור, כי כך היא דעת הבית יוסף, אבל כתב החיד"א (ברכי יוסף סק"ב) שבעניין זה נוהגים ברוב תפוצות הגולה וגם בארץ ישראל כדעת הרמ"א, ולא מסדירים שום תפילה, כי מתפללים מתוך הסידור, וזהו חילוק אמיתי ומורגש לחוש, שאין שום מכשול בתפילות הכתובות בסידור ומתפללים מתוך הכתב. בעניין זה פסק המשנה ברורה (ק, סק"א) שאת התפילה הראשונה של חנוכה, פורים או ראש חודש יש להתפלל מתוך הסידור ולא בעל פה, כדי לומר את "על הניסים" או "יעלה ויבוא" בלי תקלה, אלא אם כן המתפלל הרהר לעצמו את הנוסח ווידא שאכן הוא זוכרו בעל פה באופן שוטף.
