טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
האי מאן דתלש פיטרא, מאונא דחצבא – פטריות
"אמר אביי: האי מאן דתלש פיטרא, מאונא דחצבא, מיחייב משום עוקר דבר מגידולו. מתיב רב אושעיא: התולש מעציץ נקוב חייב, ושאינו נקוב, פטור. התם לאו היינו רביתיה, הכא היינו רביתיה" (שבת, קז ע"ב).
פירוש: אמר אביי: האי מאן [מי] שתלש פיטרא מאונא דחצבא [פטריה מאוזן הכד] בשבת חייב משום עוקר דבר מגידולו. מתיב [מקשה] על כך רב אושעיא ממה ששנינו: התולש בשבת מעציץ נקוב חייב, ושאינו נקוב פטור. שכיוון שגדל בעציץ שאינו נקוב אינו נחשב כמחובר, ולכך אין דנים את התולשו כעוקר דבר מגידולו! ומשיבים: התם [שם] בעציץ שאינו נקוב לאו היינו רביתיה [אין זו דרך גידולו], שכרגיל צמחים נזרעים באדמה, ועציץ שאינו נקוב מנותק ממנה, ואולם הכא [כאן] היינו רביתיה [זוהי דרך גידולו] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: פטריות שם באנגלית: Fungus שם מדעי: Fungi
שם נרדף במקורות: פטרא
שם עברי: חזזית שם באנגלית: Lichen שם מדעי: Lichen
שם נרדף במקורות: פיטרא ?
נושא מרכזי: מהם "פיטרא" ו"חצבא"?
פטריות - לרשימת נושאים נוספים וקישוריות הקש/י כאן.
רש"י מזהה את ה"פיטרא" כפטריה ("פיטרא - פטריות, בולי"ן"(1)) ואת ה"חצבא" כדלי (מאונא דחצבא - פעמים שהוא גדל בשפת הדלי ממים"). תאור מפורט של מערכת היחסים בין הפטריה והכלי אנו מוצאים בדברי רבינו חננאל:
"אמר אביי: האי מאן דתלש פיטורא מאונא דחצבא חייב משום עוקר דבר מגידולו. פירוש פיטורא זה ממיני כמהין ופטריות ומפורש בגמ' ברכות פ' כיצד מברכין אמר אביי מירבא קא רבו מן ארעא ומינק מן אוירא ינקי. עיקר שלהן מן הקרקע ולא מיתמר בהן גידולי הארץ. והכין נמי להעוקר פטריות מן אונא דחצבא אף על פי שהוא כלי חרס יוצא ונגדל ומאוירא ינקי. וכמה דאית לפיטורא במקום גידולו אית ביה כח דיניק מן אוירא. וכד מיעקר לא יניק מאוירא".
רבינו חננאל מתמודד עם הקושי להסביר כיצד פטריה הניזונה מהאוויר נפגעת כתוצאה מעקירתה ממקום גידולה? תשובתו היא שרק במקום גידולה יש לה כח לינוק מהאוויר. הסברו לא עולה בקנה אחד עם הידוע לנו ממדע המיקולוגיה.
לאור כך שהתופעה של צמיחת פטריה על כד חרס לא ידועה לנו ייתכן שיש מקום לפרשנות שונה של ההתרחשות שעליה מדבר אביי. לכאורה ניתן להציע שמדובר בארוע יוצא דופן ונדיר אך לא כך משתמע מדברי הראשונים. מדבריהם משתמע שהתפתחות פטריות בפי כד מים היא תופעה שכיחה ומוכרת:
"פטורי. פטריות: דתליש מאונא דחצבא. מנהגו להיות גדל בשפת הכלי ובכל מקום, זהו גידולו. וחייב משום עוקר דבר מגידולו" (ריבב"ן, בשיטת הקדמונים).
פיטורא מאונא דחצבא חייב משום עוקר דבר מגידולו. פי' תולש כמהין מאוזן הכד של מים, שכן דרך הכמהין להיות גדילין על שפת הכלים (פסקי רי"ד).
למעשה הדבר משתמע מתוך תשובת הגמרא לשאלת רבי אושעיא. הגמרא מתייחסת לאופן גידול זה כדרך מקובלת ("היינו רביתיה") בניגוד לגידול צמחים בעציץ שאינו נקוב שאינו רגיל.
לענ"ד קיימות כמה חלופות להסבר התופעה:
א. ייתכן ואמנם מדובר בכלי העשוי חרסית בדומה לכלי חרס אלא שעדיין לא עבר תהליך של צריפה. כלי מסוג זה הוא למעשה כלי אדמה ובתנאי לחות עשויות להתפתח עליו פטריות.
ב. בגמרא לא נאמר מהו חומר הגלם ממנו היה עשוי ה"חצבא". מפירושי הראשונים אנו לומדים שמדובר בכלי חרס אך ייתכן ומדובר גם בכלי קיבול מעץ. כאשר העץ סופג לחות יכולות להתפתח עליו פטריות. קבוצה גדולה של מיני פטריות מתפתחת על גזעי עצים כשהיא ניזונה מתאית (תמונות 1-3). כיום מגדלים פטריות מאכל יוקרתיות דוגמת השיטאקי על גבי נסורת עץ. הפטריות מפרישות אנזימים המפרקים את התאית לגלוקוז שממנו הן ניזונות.
ג. אפשרות נוספת היא שאביי התייחס לשיטת גידול פטריות המקובלת עד ימינו שבה מניחים נסורת עץ או גרגירי דגניים בכלי זכוכית ומגדלים בהם פטריות (תמונה 4). על פי הסבר זה יהיה עלינו להסביר ש"אונא דחצבא" הוא שפת הכלי. הסבר זה משתלב היטב עם הטענה "היינו רביתיה" וכפי שמפרש רש"י: "לאו היינו רביתיה - דאין דרך זריעה שם, אבל אלו שאמרנו - הוא עיקר גידולן". אין מדובר בחריגה מצורת הגידול הרגילה אלא בשיטת גידול מקובלת. מגדלי פטריית אנוקי, למשל, מגדלים אותה אך ורק בשיטה זו (תמונה 2).
ד. דרך פשוטה יחסית להתאים בין דברי אביי והמציאות המוכרת לנו היא לטעון שהפטריה הגדלה על "אונא דחצבא" איננה פטריה במובן המוכר לנו אלא חזזית (Lichen) (תמונה 5) או טחב (Mosse) (תמונה 6) המתפתחים על תשתיות קשות כמו סלעים, משטחי אסבסט, גזעי עצים וכד'. כך הבין בעל "אור זרוע" (ח"ב הלכות עירובין, סי' קל"א): "אמר רבינא ואיתימא רב נחמן בר יצחק אין למדין מן הכללות אפילו במקום שנאמר בהם חוץ, דהא איכא כמהין ופטריות שגדלים על האשפות ועל הגגים ועל הכתלים שאין מערבין בהם". ייתכן אם כן שהתפתחו חזזיות בשולי הכד העליונים הנרטבים לעיתים קרובות.
זיהוי "פיטרא" עם חזזיות או טחבים מספק לנו הסבר סביר לדברי הירושלמי (וילנא, כלאים, פ"א הל' ט'): "מודה רבי שמעון בן לקיש בזורע על גבי הים, על גבי פטרה(2), על גבי סלעים, על גבי טרשים שהוא פטור". מפרש בעל "פני משה":
"מודה רשב"ל בזורע ע"ג הים. היא אבן גדולה קבועה בארץ שטוחנין עליה זיתים בפ' המוכר את הבית המוכר את בית הבד מכר את הים וכן ע"ג פטרה והוא כמו אבן ע"ג סלעים קרקע קשה או ע"ג טרשים שבקרקע כל אלו לאו מקום זריעה הן ומודה שהוא פטור משום זורע כלאים דשדך כתיב הראוי לזריעה".
הירושלמי מונה תשתיות שאינן ראויות לזריעה וביניהן "פטרה". קשה להניח שהכוונה לפטריות והאפשרות הסבירה היא שמדובר במשטח מכוסה בחזזיות וכפירוש ה"פני משה": "וכן על גבי פטרה והוא כמו אבן". אכן מינים רבים של חזזיות יוצרים ציפוי קשה על פני הקרקע.
 |
|
 |
|
תמונה 1. קישוטית האשל |
|
תמונה 2. פטריות שיטאקי צילם: Ezonokuma
|
 |
|
 |
|
תמונה 5. חזזית - ישפית זהובה |
|
תמונה 6. טחב |
(1) ד"ר מ. קטן כתב ב"אוצר לעזי רש"י": בוליי"ץ boleiz = פטריות.
(2) הריבמ"ץ בשביעית (פ"ד מ"ה) מביא גירסה בה נכתב "פיטרא".
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
