סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

 

רבי מאיר אומר: גפן היה – גפן היין 
 

"על פירות הארץ וכו'. פשיטא? אמר רב נחמן בר יצחק: לא נצרכה אלא לרבי יהודה דאמר חטה מין אילן היא; דתניא אילן שאכל ממנו אדם הראשון, רבי מאיר אומר: גפן היה, שאין לך דבר שמביא יללה על האדם אלא יין, שנאמר: וישת מן היין וישכר; רבי נחמיה אומר: תאנה היתה, שבדבר שנתקלקלו בו נתקנו, שנאמר ויתפרו עלה תאנה" (ברכות, מ ע"א). 

פירוש: שנינו במשנה אם ברך על פירות הארץ "בורא פרי העץ" — לא יצא ידי חובתו. ושואלים: פשיטא [פשוט, מובן מאליו] שכן הוא, שהרי אין פירות האדמה בכלל עצים! אמר רב נחמן בר יצחק: לא נצרכה פיסקה זו במשנה אלא לשיטת ר' יהודה שאמר במקום אחר שחטה מין ממיני האילן היא. דתניא [שכן שנינו בברייתא]: האילן שאכל ממנו אדם הראשון, ר' מאיר אומר שגפן היה, שאין לך דבר שמביא יללה וצרות על האדם אף כעת אלא יין, כפי שנאמר בנח: "וישת מן היין וישכר" ששתה והשתכר. ואילו ר' נחמיה אומר שתאנה היתה, שבדבר שנתקלקלו וחטאו בו נתקנו, שנאמר: "ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגורות", ובוודאי לקחו מן האילן הקרוב ביותר הוא עץ הדעת (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: גפן היין    שם באנגלית:   Common Grape Vine   שם מדעי:  Vitis vinifera

שם נרדף במקורות: גופנא, גופן, ענבא, ענבה    


נושא מרכזי: הקשר בין גפן היין ושכרות

 

לריכוז המאמרים וקישוריות שנכתבו על גפן היין הקש\י כאן.



התופעה הפיסיולוגית הנקראת שכרות, הנובעת משתיית יין, נגרמת מהשפעת כוהל על תיפקוד המוח. הכוהל נוצר בתירוש (מיץ הענבים) על ידי תאי פטריה חד-תאית הנקראת "שמר האפייה". השמרים מנצלים את הגלוקוז (חד-סוכר) שבתירוש לצורך הפקת אנרגיה בתהליך הנקרא תסיסה המתקיים רק בתנאים אל-אווירניים (בהעדר חמצן)(1). התוצרים של פעילות זו הם פחמן דו-חמצני המשתחרר לאוויר וכוהל (אתנול) המצטבר ביין. התסיסה ממשיכה כל עוד ריכוז הכוהל אינו עולה על 12.5%. ריכוז כוהל גבוה מערך זה מונע את פעילות השמרים והחיידקים בתירוש(2). חדירת חמצן לכלי בו נמצא התירוש מדכאת את תהליך התסיסה ויצירת הכוהל ומאפשרת את פעילות החיידקים האווירניים, הכוללת שתי קבוצות עיקריות, שהתוצר הסופי של שתיהן הוא חומצה אצטית כלומר חומץ(3).

התופעות המלוות שתיית משקאות חריפים בכמות מופרזת נובעות מכך שהכוהל משבש את התקשורת בין תאי עצב. עיקר השינויים נובעים מהגברת פעילותו המעכבת של המוליך העצבי GABA. כתוצאה משינוי אופי הקשר הכימי בין תאי העצב נגרמים שינויים בתפקוד של קליפת המוח. באזור זה במוח מתבצעים עיבוד אינפורמציה המגיעה מהחושים, חשיבה ובקרת תנועה. מושפעים גם המערכת הלימבית האחראית על תגובות רגשיות ועל אחסון אינפורמציה בזיכרון, המוח הקטן שתפקידו בקרה של תנועת השרירים, וההיפותלמוס המווסת את הפרשת ההורמונים.

השפעת הכוהל מתבטאת בצורות שונות. מוכרים היטב תחושת ישנוניות וכבדות, דברנות יתר ועלייה בביטחון העצמי. על היין כגורם לשינה אנו לומדים מנח. גם בנות לוט השתמשו ביין כדי להרדים את אביהן (בראשית, יט). כוהל גורם לקהות חושים, שיבוש בכושר השיפוט, לעלייה בסף הכאב ולחוסר שליטה על תנועת השרירים. לא בכדי נהיגה בשכרות מהווה אחד מהגורמים העיקריים לתאונות דרכים. בנוסף להשפעות המיידיות של הכוהל יש לשתייה מרובה השפעות הרסניות ארוכות טווח על המוח. היא גורמת להרס של תאי עצב במערכת העצבים המרכזית. גורמת לבעיות קוגניטיביות חמורות כאיבוד זיכרון ולתגובות רגשיות מוגזמות.

סוג השפעה אחר של הכוהל עלול להיות מסוכן בנסיבות מסויימות. הכוונה לכך שכוהל גורם להתרחבות כלי הדם מתחת לעור וכתוצאה מכך מעבר דם מאזורי הגוף הפנימיים לכיוון הפריפרי. תופעה פיסיולוגית זו גורמת להסמקה ותחושת חום. קולטנים על פני העור מפרשים את הגעת הדם כשינויי טמפרטורה למרות שלמעשה טמפרטורת הדם לא השתנתה. המנהג המקובל בארצות הקור "להתחמם" בעזרת שתיית כוהל הוא אשלייה מסוכנת מאד. הנטייה הטבעית של הגוף להתגונן מפני היפותרמיה היא לכווץ את כלי הדם ולנתב את הדם לאיברים חיוניים פנימיים אך שתיית כוהל גורמת לתהליך הפוך כלומר מעבר דם לפריפריה. בנוסף לכך הרחבת כלי הדם גורמת להזעה מוגברת ואיבוד חום לסביבה העלולים להסתיים בהיפותרמיה.
 

       
צילם:  André Karwath   צילם: André Karwath

   

 


(1) למעשה ניתן להפיק "יין" מפירות אחרים בתנאי שהם מכילים סוכר בכמות גדולה יחסית כמו למשל תפוחים (ברכות, לח ע"א) אך הגפן משמשת כמקור העיקרי לייצור היין. היתרון של הענבים על פני פירות אחרים הוא בכך שתכולת המיץ בהם גדולה ביותר.
(2) במקורות שונים ניתן למצוא ערכים של ריכוזי כוהל ביין בין 14%-18% כתלות במקור הגיאוגרפי של הענבים וטמפרטורות הגידול.
(3) קיימות חומצות נוספות המעניקות לסוגי החומץ את טעמיהם השונים.

 

 

לעיון נוסף:

גפן היין באתר צמח השדה

 

  

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

 


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר