טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
אחת שמיטת קרקע ואחת שמיטת כספים - שמיטה
"ומי איכא מידי, דמדאורייתא משמטא שביעית, והתקין הלל דלא משמטא? אמר אביי: בשביעית בזמן הזה, ורבי היא; דתניא, רבי אומר: וזה דבר השמיטה שמוט בשתי שמיטות הכתוב מדבר, אחת שמיטת קרקע ואחת שמיטת כספים, בזמן שאתה משמט קרקע אתה משמט כספים, בזמן שאי אתה משמט קרקע אי אתה משמט כספים" (גיטין, לו ע"א).
פירוש: ושואלים: לגופו של דבר, ומי איכא מידי [והאם יש דבר] דמדאורייתא משמטא [שמן התורה משמטת] שביעית את החוב, והתקין הלל שלא משמטא [תשמט]? אמר אביי: מדובר בשביעית בזמן הזה, בזמננו, וכשיטת רבי היא. דתניא [שכן שנינו בברייתא], רבי אומר: נאמר בפרשת שמיטת כספים, "וזה דבר השמטה שמוט", בשתי שמיטות הכתוב מדבר: אחת שמיטת קרקע ואחת שמיטת כספים. וכיון ששתי השמיטות הוקשו זו לזו, נלמד: בזמן שאתה משמט קרקע כשהיובל נוהג אתה משמט כספים, בזמן שאי [שאין] אתה משמט קרקע, כגון בזמן הזה שבטל היובל [אי] אין אתה משמט גם כספים (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
נושא מרכזי: חשיבות השמיטה מנקודת מבט ריאלית
למצוות שמיטת הקרקע ניתנו טעמים רבים המבוססים בעיקר על לשון פסוקי התורה בהם היא מוזכרת. כמעט כל טעמים אלו נוגעים לתחום האמוני והחברתי. ביניהם בולטים הטעמים המפורשים בתורה כדוגמת הטעם של השיוויון החברתי העולה מהפסוק "ואכלו אביוני עמך". מטבע הדברים נעסוק בשורות הבאות בהיבט הריאלי שהוא ענינו של מדורנו "החי והצומח בתלמוד".
בפסוק בפרשת בהר אומרת התורה: "דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'". משתמע שהציווי נועד לאפשר את מנוחת הארץ. שביתת הארץ מקבילה ל"שבת בראשית" שעליה נאמר במפורש שאחת ממטרותיה היא מנוחה: "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וביּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן־אֲמָתְךָ וְהַגֽר" (שמות, כג י"ב). השבת היא היום השביעי של ימי השבוע והשמיטה היא השנה השביעית הבאה לאחר שש שנות עיבוד השדות.
למנוחה זו יש חשיבות חקלאית אך גם אקולוגית. "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה כֵּֽן־תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ" (שמות, כג י"א). בנטישת השדות התורה דואגת לשיקום המערך האקולוגי מהשפעת שימוש האדם בטבע. אוכלוסיות בעלי החיים שנידחקו על ידי החקלאים יכולים להשתקם בשנת השמיטה. מוצאים אנו בדברי הרמב"ם (מורה הנבוכים, ח"ג ל"ט): "... ואמנם כל המצות אשר ספרנום בהלכות שמיטה ויובל מהם לחמלה על בני אדם והרחבה לבני אדם כולם, כמו שאמר ואכלו אביוני עמך ויתרם תאכל וגו', ושתוסיף הארץ תבואתה ותתחזק בעמדה שמוטה וכו'".
גם בספרות החקלאית המודרנית אנו מוצאים שורה של יתרונות לקיום "שנת מנוחה" לשדות כחלק מניהול "מחזור זרעים". מחזור הזרעים נועד לשפר את פוריות הקרקע על ידי החזרת מינרלים שנוצלו על ידי גידול קודם. מחזור הזרעים מאפשר גם צימצום השפעות שליליות של גידולים מסויימים. כבר חז"ל הכירו את ההבדלים בין הגידולים השונים והשפעתם על הקרקע (ראו במאמרים "ההוא גברא דקביל ארעא לשומשמי" (בבא מציעא, קד ע"ב) ו"המקבל שדה מחבירו לשנים מועטות לא יזרענה פשתן" (בבא מציעא, קט ע"א)).
הוברת שדות (fallow soil) לעונה חקלאית אחת או יותר היתה נהוגה באזורים שונים בהודו, צפון אפריקה, אגן הים התיכון ועוד כבר מהעת העתיקה. מאוחר יותר טכניקה זאת אומצה גם על ידי חקלאים בדרום מערב ארה"ב וקנדה. בשלבים המוקדמים של היסטורית ההוברה החקלאים נהגו לחלק את השדה לשני חצאים כאשר הם נזרעו לסירוגין. כל אחד מהחצאים נשאר בור בעונת גידול אחת. שיטה נוספת מאוחרת יותר היתה לחלק לשלושה חלקים (ראו כאן). מטרות ההוברה הן לאפשר לקרקע לחדש את מלאי הנוטריאנטים (חומרי הזנה). מקור חומרי ההזנה הוא בצמחי בר וחלקיקים הנישאים באוויר על ידי רוחות. הוברה מאפשרת לאשלגן וזרחן משכבות קרקע עמוקות לעלות לפני השטח. היא מעלה את רמות החנקן, פחמן וחומר אורגני. משפרת את קבולת הקרקע ללחות ומעלה את מספר המיקרו-אורגניזמים המועילים. ההוברה מנתקת מחזורי חיים של פתוגנים על ידי סילוק ארעי של הפונדקאים שלהם. ההוברה חשובה לשמירה על מגוון האורגניזמים (Biodiversity) המבטיח את נוכחותם של טורפי מזיקים העשויים לווסת את הנזק שהם גורמים. מחקרים מצאו שהוברה של שנה אחת משפרת את היבול בשדות מסחריים גדולים וגם בגינות פרטיות קטנות.
מחקר(1) שניתן ללמוד ממנו בעקיפין את חשיבות ההוברה נערך בספרד ובדק את השפעת היעדר שדות מוברים על מגוון מיני העופות. אמנם מחקר זה איננו עוסק בהשפעה על שדה מסויימת אך מצביע על כך שחקלאות אינטנסיבית רצופה גורמת לירידה במספר מיני העופות ובהכרח לעלייה בתפוצת מזיקי חקלאות המשמשים כמזון למינים אלו.
שדה בור צילם: Nigel Chadwick
מקור עיקרי:
Nielsen D. C., 2011, Fallow Effects on Soil
(1) Traba J. and Manuel M., 2019, 'The decline of farmland birds in Spain is strongly associated to the loss of fallowland'. Sci Rep. 9: 9473.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
