בְּרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה
בבא מציעא מב ע"א
"ואמר רבי יצחק: אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין, שנאמר (דברים כח, ח) יְצַו ה' אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ. תנא דבי רבי ישמעאל: אין הברכה מצויה אלא בדבר שאין העין שולטת בו, שנאמר יְצַו ה' אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ".
נוסח האשכנזים בברכת השנים שבקיץ הוא כך:
בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה וְתֵן בְּרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַֹבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ.
וקשה, למה מתפללים רק עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, ולא גם על תחת פני האדמה? אמנם כך יתברכו מיני דגנים ועלי מאכל, אך למה ייגרע חלקם של פקעות הבצל הצנון ותפוחי האדמה?
הניחא לנוסח ימי הגשמים: וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, הגשם אכן יורד על פני האדמה. וכן ניחא לנוסח הקדום: וְתֵן טַל לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. אבל לנוסח וְתֵן בְּרָכָה בלבד, קשיא.
אמנם לדברי גמרתנו ניחא, פירות הטמונים והסמויים מן העין כבר מצויה בהם הברכה. ואף עדיף שלא להזכירם כלל, כדי שלא ישלטו בהם הקנאה ועין הרע.
