האם יש רוחניות ברכוש?
הרב דב קדרון
ביצה לז ע"א
במשנה נאמר שהבהמה והכלים השייכים לאדם נידונים כרגלי הבעלים, ומותר להוליך אותם ביום טוב בתחום שמותר לבעליהם ללכת בו.
מכאן מוכח שיש קשר רוחני בין האדם לבין רכושו, וכך מובא בלקט ביאורי אגדות משמו של הרב יצחק יעקב ריינס (אור חדש על ציון, שער ד, פרק י) שיש לאדם רגש של קשר נעלם לקנייניו וחפציו, ולכן אמרו (ב"מ לח,א) שאדם רוצה בקב שלו יותר מתשעה קבין של חברו, ומסיבה זאת יש קשר של אהבה בין האדם לקנייניו, ולכן אמרו (ברכות ה,א) שסתם אדם המוכר חפץ לחברו עצוב על שנאלץ להיפרד מהחפץ שהיה ברשותו.
עוד מובא שם על פי דרך החסידות, בשם השם משמואל (בכמה מקומות בספרו) שברכושו של אדם צדיק יש ניצוצות של קדושה וברכושו של אדם רשע יש השפעה רעה מבעליו, ומסיבה זאת לא רצה אברהם אבינו לקחת שום דבר ממלך סדום, "מחוט ועד שרוך נעל", כי רצה להישמר מכל דבר רע.
מאותה סיבה יצאו גמליו של אברהם אבינו עם זמם על פיהם, כי הוא לא רצה שגמליו יאכלו ממה שגדל אצל אחרים וייהנו מרכוש שלא שייך לו, וזהו גם ההסבר לכך ששלמה המלך היה בעל חכמה יתירה לעשות משפט ולדון דיני ממונות בין אדם לחברו, כי לדעת להבחין בדיני איסור והיתר בין רע לטוב אין זה כל כך עמוק כמו להבחין בקשר הרוחני שיש בין האדם לבין רכושו, שצריך לזה חכמה מן השמים, שקרובה לרוח הקדש. זאת גם הסיבה שמותר להאכיל תרומה, שיש בה קדושה, לבהמתו של כהן, כי יש לבהמה כזו זכות רוחנית מיוחדת.
