הקרבן האחרון / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
מועד קטן כב ע"ב
חכם שמת - בית מדרשו בטל.
איך מחזקים את עצמנו, בזמנים בהם מחבלים רשעים פוגעים ביהודים תמימים וישרים על לא עוול בכפם?
רבי יעקב יצחק מביאלא רמת אהרן נשא פעם דרשה בפני חסידיו, בתקופה שבה רבו פיגועים רצחניים בארץ הקודש בידי בני עוולה, וביסס את דברי החיזוק והעידוד שלו על דברי המשנה הללו.
הוא פנה לחסידיו ואמר להם: הרי ידוע את שנכתב בקהלת (ז, יד): "זה לעומת זה עשה אלקים", כשהפירוש הפנימי של הדברים הוא שלכל מופע טוב שיש בעולם, יש מופע של רוע כנגד, שמטרתו להתנגד לטוב, ולנסות להמעיט אותו, והטוב מצדו צריך לעמוד איתן ולהאיר את אורו למרות ההתנגדות.
הדברים מגיעים עד כדי כך, שהזוהר אומר (ח"ג, רעיא מהימנא רנג ע"א) שכנגד כל חכם, ישנם מלאכים טובים, אבל גם שדים רעים, שמטרתם להפריע לו בעבודתו.
זו הסיבה, שהגמרא במסכת ברכות (ו, א) מונה רשימה שלימה של פגעים שקורים בתוך בית המדרש, כמו שפשוף של בגדים וכדו', בגלל שהשדים הללו נכנסים לתוך בית המדרש, מתוך מטרה להפריע לכל הטוב שמתרחש שם, מלהתקיים.
לכן, כאשר נפטר חכם, הרי ששוב לא מוצאים אותם שדים רעים סיבה להמשיך ולהזיק בתוך בית מדרשו, וזוהי המשמעות הפנימית של דברי המשנה כאן - שהחכם שמת בטל בית מדרשו. זאת אומרת, שכל הקונפליקט הרוחני שבית המדרש הזה הביא עמו, שוב לא מוצא לנכון להמשיך ולהתקיים.
לכן, סיים האדמו"ר מביאלא רמת אהרן ואמר לחסידיו, צריכים לפנות כלפי שמיא ולומר: אין עוד זכות קיום למזיקים הרצחניים הללו, משום שכבר נלקח הקרבן האחרון. הסיבה שבגינה הם התקיימו.
ומחה ה' דמעה מעל כל פנים, ונזכה למנוחת שלום בארצנו הקדושה.
