איך צריכים לעשות תשובה? / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
מגילה ג ע"א
אמר רבינא: שמע מינה, האי מאן דמיבעית - אף על גב דאיהו לא חזי מזליה חזי. מאי תקנתיה? ליקרי קריאת שמע.
מהו המצב הנפשי הנכון והראוי ביותר לעשות תשובה?
רבי יעקב יוסף מאוסטראה (רב ייבי, תהילים מט, ד"ה למה אירע בימי רע) עונה על כך על בסיס שאלה מתבקשת שעולה מתוך דברי הגמרא הללו.
הגמרא בעצם אומרת שמי שחש בתחושה פתאומית של בהלה, שיקרא קריאת שמע. אולם, כיהודים שמאמינים שלכל דבר שקורה סביבנו ישנה משמעות, האם לא היה יותר נכון שבמקום לנסות ותת עצות כיצד להפטר מתחושת הבהלה הבלתי מוסברת הזו, לנסות להבין ולהתבונן מה משמעותה של התחושה הזו?
את דבריו הוא מחזק מדברי הגמרא במסכת ברכות (נד, א) שמספרת שהיה מקרה עם תלמיד של רבי ישמעאל ברבי יוסי, שהגיע אליו וסיפר לו שהוא מפחד פחד בלתי מוסבר, ורבי ישמעאל ברבי יוסי אמר לו שהדבר הגיע אליו בשל החטאים שלו. אם כן, שואל רב ייבי, מן הראוי היה לומר שמי שמרגיש תחושה של בהלה פתאומית שיעשה תשובה!?
אלא שבנקודה זו קובע רב יביי מסמרות באופן שבו עלינו לעשות התשובה.
שכן, תשובה לא עושים מתוך בהלה ופחד פתאומיים. תשובה צריכה להיעשות מתוך מתינות ואורך רוח, שמאפשרים עיון אמיתי ומעמיק במה שצריך לתקן, ומה צריך להוסיף.
אדם שפועל מתוך אינסטינקט של פחד, לא באמת פנוי לשקול בצורה רצינית את מה שחסר לו. הוא מבקש להפטר מתחושת הפחד, ולכן הוא יעשה הכל ולו בכדי שהתחושה תעלם. דבר כזה איננו תשובה נכונה.
לכן, אומרת הגמרא: אתה מרגיש פחד? קודם כל תאמר קריאת שמע בכדי שהפחד יעלם, אבל אחר כך תשב בינך ובין עצמך ביישוב הדעת, ותחשוב לשם מה הגיע הפחד הזה, ומה עליך לתקן.
אם התשובה תגיע על מצע נפשי כזה, היא תפעל כראוי.
