האם יש איסור רפואה ביום טוב?
הרב דב קדרון
ביצה יח ע"ב
חז"ל גזרו לא לעשות כל פעולה רפואית שאינה הכרחית בשבת, לכן פוסק הרמב"ם, כפי שמובא ב"הלכה ברורה": "החושש בשיניו לא יגמע בהן את החומץ". הגרי"ש אלישיב זצ"ל הביא את מחלוקת האחרונים האם גזרה זו נגזרה גם ביום טוב, לדעת המגן אברהם (תקלב סק"ב) גם ביום טוב יש איסור רפואה ולעומת זאת הגר"ש קלוגר זצ"ל (ספר החיים שכח פ"ו) כתב שמכיוון שהסיבה לגזרת חז"ל היא החשש שמא אנשים ישחקו סממנים, ביום טוב אין סיבה לגזור על כך, כי מלאכת טחינה מותרת מן התורה ביום טוב.
הגרי"ש אלישיב הקשה על סברתו של הגר"ש קלוגר מהכלל האומר שמותר לעשות ביום טוב מלאכה רק לצורך דברים שהם "שווים לכל נפש", כלומר שכולם צריכים אותם, ואילו רפואה לא נחשבת לדבר שכולם צריכים אותו, לכן לכאורה ההיתר לטחון לצורך רפואה לא קיים. אמנם כבר הזכרנו לעיל (בדף יב) שלדעת הכתב סופר ההגדרה של "דבר השווה לכל נפש" נקבעת באופן כללי ולא באופן פרטי, כלומר מכיוון שכל אדם היה צריך רפואה אילו היה חולה, לכן רפואה נחשבת ל"דבר השווה לכל נפש".
ובעצם כבר הראשונים נחלקו בעניין זה, כי לדעת הרמב"ן (בתורת האדם) רפואה אינה נחשבת לדבר השווה לכל נפש, אבל לדעת תוספות (שבת לט,ב ד"ה וב"ה) בריאות הוא דבר השווה לכל נפש, ומבין הכתב סופר (ביצה כג,ב) שגם רפואה לשיטתם היא בגדר של דבר השווה לכל נפש.
