סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

מהו מקור קדושת ישראל והזמנים?

הרב דב קדרון

ביצה יז ע"א

  

בשבתות חותמין בברכה אמצעית מקדש השבת, וברגלים חותם בה מקדש ישראל והזמנים, ואם היה שבת ויום טוב חותמים בה מקדש השבת וישראל והזמנים. (רמב"ם הלכות תפילה ב,ה)

ב"בירור הלכה" מובא שלדעת המהרש"ל צריך לומר "מקדש השבת, ישראל והזמנים", ללא וא"ו לפני המילה "ישראל", משום שקדושת השבת וקדושת ישראל והזמנים הן שתי קדושות שונות. השבת התקדשה ע"י הקב"ה בבריאת העולם ואילו עם ישראל התקדש לאחר מכן, ואלו שתי קדושות שאינן תלויות זו בזו. אולם קדושת הזמנים תלויה בקדושת ישראל, ולכן יש לומר "ישראל והזמנים".

אמנם המנהג הוא לומר "מקדש השבת וישראל והזמנים", ואולי אפשר להבין זאת על פי הסברו של מרן הרב קוק זצ"ל (מובא בלקט ביאורי אגדות), שהקדושות של שבת ויום טוב הינן מקבילות לקדושות של התורה שבכתב והתורה שבעל פה. קדושת השבת היא קבועה וקיימת על ידי הקב"ה מבריאת העולם, וכן קדושת התורה שבכתב מגיעה בצורה ישירה ממנו. לעומת זאת קדושת יום טוב באה בעקיפין, על ידי ישראל שהתקדשו על ידו והם מקדשים את הזמנים, וכך גם קדושת התורה שבעל פה, שבאה בעקיפין ועוברת דרך חכמי ישראל. אולם על פי האמת קדושת יום טוב יונקת מקדושת השבת, ולכן אומרים על השבת: "כי הוא יום תחילה למקראי קודש", וכן התורה שבעל פי יונקת קדושה מהתורה שבכתב, נמצא שהשורש של כל הזמנים הקדושים הוא השבת, ולכן אנו אומרים "מקדש השבת וישראל והזמנים", כי כל הקדושות נובעות ממקור אחד.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר