מתי אפשר לעשות תשובה? / הרב אורי גמסון

חסידות על הדף

תענית ד ע"א

אמר רבי ברכיה: אף כנסת ישראל שאלה שלא כהוגן, והקדוש ברוך הוא השיבה כהוגן, שנאמר ונדעה נרדפה לדעת את ה' כשחר נכון מצאו ויבוא כגשם לנו. אמר לה הקדוש ברוך הוא: בתי, את שואלת דבר שפעמים מתבקש ופעמים אינו מתבקש, אבל אני אהיה לך דבר המתבקש לעולם, שנאמר אהיה כטל לישראל.

לעשות תשובה, נשמע משהו גדול ומסובך. אבל האם זה אכן כל כך מסובך?

רבי מנחם מענדל מווישווא (שארית מנחם – מועדים, שמיני עצרת) עונה על כך מתוך ביאור פנימי של דברי הגמרא בסוגיה שלנו.

הוא מסביר שהשאלה ששאלה כנסת ישראל מאת הקב"ה היא, שהיא תוכל למצוא את הקב"ה בזמן הגשמים שהוא זמן שמיני עצרת. היינו, שהזמן הזה שהקב"ה מביא ברכה לעולם, יגרום לבני האדם להתעורר ולדבוק בקב"ה.

הבעיה היא שהזמנים הללו הם בגדר "דבר שפעמים מתבקש ופעמים אינו מתבקש", משום שקרבת אלוקים מתוך הברכה שהוא משפיע עלינו, היא דבר חמקמק שלא תמיד נמצא, וישנם זמנים מאתגרים שבהם לא רואים את ברכת ה', ואולי אפילו רואים לכאורה ההיפך, אם כן מה יהיה בזמנים הללו?

לכן אומר הקב"ה לכנסת ישראל, אני אהיה לך כטל. משום שהמילה "ישראל", יחד עם המילה "טל", עולה בגימטריה המילה "שפר" (580).

בעצם, מה שהקב"ה אומר לעם ישראל הוא, אני אינני מחכה שתראו את ברכתי בתקופת הגשמים, בשמיני עצרת, בכדי שתוכלו להתקרב אליי, אלא כבר מזמן ה"שופר", היינו מראש השנה אני דואג שהמצע הרוחני שיהיה בעולם יאפשר לכם להתקרב אליי בכל רגע נתון.

האפשרות להתקרב נשתלה על ידי הקב"ה כבר מהרגעים הראשונים בהם נברא העולם, השאלה היא רק עלינו. האם אנחנו נעשה את הצעד וניקח את ההזדמנות שנתן לנו הקב"ה להתקרב אליו?

כי אם אנחנו מוכנים לעשות תשובה, הכל נמצא כאן בכדי לעזור לנו לבצע את זה.