הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"תניא נמי הכי" - הלכה

ביצה ח ע"א

אמר רב יהודה אמר רב: לא שנו אלא שהוסק מערב יום טוב, אבל הוסק ביום טוב - אסור. ואם ראוי לצלות בו ביצה - מותר.
תניא נמי הכי: כשאמרו אפר כירה מוכן הוא, לא אמרו אלא שהוסק מערב יום טוב, אבל הוסק ביום טוב - אסור; ואם ראוי לצלות בו ביצה - מותר.
 

1.

תוספות מסכת ביצה דף ח עמוד א:

אמר רב יהודה לא שנו אלא שהוסק מערב י"ט וכו' - נראה דהכי הלכתא
דהא מייתי ליה סייעתא מברייתא
ועוד דליכא מאן דפליג דאפי' ר"ש מודה דהאי דהוסק בי"ט דהוי נולד גמור דמעיקרא עצים והשתא אפר והויא כמיא בעיבא מבלע בליעי (עירובין דף מה:) דמודה ר"ש

הוא קובע שהלכה כרב יהודה בגלל שיש ברייתא כמותו וגם לא מצינו דעה חולקת.
בכל אופן ניתן ללמוד מדברי תוס' שהביטוי "תניא נמי הכי" משמעו פסיקת הלכה גם כשיש מחלוקת אמוראים וברייתא מובאת כהוכחה לאחד האמוראים, כי העניין שאין בסוגייתנו מחלוקת על רב יהודה מובא בתוס' רק כ"ועוד" - הוכחה נוספת שהלכה כרב יהודה.

2.
כל זה אומר תוס' לא שיש בזה חידוש, אלא כהכנה לשאלה שהוא מעלה:
הוא מקשה על מנהג שנהג בימי התוס':

וא"ת ואנו היאך אנו מסלקין אפר הכירה בי"ט לאפות הפשטיד"ה אף על גב שאין ראוי לצלות בו ביצה

3. הוא מיישב:

ואומר הר"ר יצחק דמוקצה אינו אסור לטלטל בי"ט בשביל אוכל נפש ושמחת י"ט וראיה מדלקמן פרק אין צדין (ביצה דף כח:) ובירושלמי מפרש דהכא מיירי בשלא שחט אבל שחט שרי אף על גב שהוסק בי"ט שלא לעקור מצות כסוי.

הוא קובע כלל: מוקצה מותר בטילטול לצורך אוכל נפש.