גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון א'רפ"א מדור "עלי הדף"
מסכת סוכה
דף נג ע"א

האם בזמן בית המקדש התפללו שלש תפלות ביום?

בדונו בענין חובת מאה ברכות בכל יום, כתב התשב"ץ (ח"ב סי' קסא) בתוך דבריו: "לא ראיתי בשום מקום בגמרא אם בפני הבית היו מברכין מאה ברכות, אבל אני אומר מסברא שהיו מברכין אותן, שהרי אמרו ז"ל (עי' טור או"ח סי' מו) שדוד המלך ע"ה תקנם וכו', אבל התפלות, בפירוש אמרינן בגמרא, שהיו מתפללין בזמן הבית, ממה שאמרו בגמרא סוכה (דף נג ע"א): 'אמר ר' יהושע, כשהיינו שמחים בשמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו, היינו מקריבין תמיד של שחר, משם לתפלת השחר, משם למוספין, משם לתפלת המוספין, משם לתמיד בין הערבים, משם לתפלת המנחה', והרי זה מפורש שאע"פ שהיו מקריבין תמידין, ותפלות כנגד תמידין תקנום (ברכות כו:), עם כל זה היו מתפללין, כן נראה מתלמוד שלנו, אע"פ שבירושלמי (סוכה פ"ה ה"ב) מצאתי שהביאו ברייתא זו, ולא הזכירו בו שום תפלה אלא תמידין ומוספין, כבר פירש הר"ם ז"ל בהל' תפלה פ"א, שנוסח התפלה אנשי כנסת הגדולה תקנו אותו, אע"פ שלדעתו ז"ל התפלה היא מן התורה, אבל הנוסח אינו מן התורה, וכל אחד היה מתפלל לפי דעתו וכפי הצריך לו, ובלא ספק שאין נוסח התפלה שאנו מתפללין היום כנוסח שהיו מתפללין בפני הבית, שאנו מתפללין שתחזור מלכות בית דוד למקומה ושיבנה ביהמ"ק במהרה בימינו ושיתקבצו נפוצותינו, והם היו מתפללין שתתקיים מלכות בית דוד ושלא יחרב ביהמ"ק ושלא יגלו ישראל מארצם, וכן כהן גדול כשהיה מתפלל ביום הכיפורים ברכת רצה - לא היה מתפלל אותה על נוסח שלנו, וידוע הוא שיהושע תקן ברכת הארץ ודוד ושלמה ברכת בונה ירושלים (ברכות מח:), ובלא ספק שלא היו על נוסח זה שאנו מברכין אותן, וכן כתבו בזה המפורשים ז"ל".

החיד"א ז"ל הביא ב'מחזיק ברכה' (סי' מח ס"א) הביא את יסוד דבריו בכדי ליישב את קושיית ה'נודע ביהודה' (או"ח מהדו"ק סי' ד) מדוע לא קבעו חכמינו ז"ל לומר פסוקי פרשת התמיד בתפלות שמונה עשרה, הלא התפלות הן במקום הקרבנות, וכתב על כך (בתירוצו השני): "דתפלת י"ח נתקנה לקיים מצות עשה (שמות כג, כה) 'ועבדתם את ה' אלקיכם', עבודה זו תפלה, כמו שכתב (דברים יא, ג) 'ולעבדו בכל לבבכם' (עי' תענית ב.), לדעת הרמב"ם שהיא מצות עשה מדאורייתא ולדעת הרמב"ן לקיים מצות עשה דרבנן, וכתב הרמב"ם דעזרא ובית דינו תקנו י"ח ברכות, ע"ש פ"א מתפלה, ואם כן בבית שני אף שמקריבין התמידין היו מתפללים י"ח ברכות, וכן אמרו פרק החליל: 'אמר ר' יהושע בן חנניה, כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה לא היינו רואים שינה בעינינו, כיצד שעה ראשונה תמיד של שחר משם לתפלה משם לקרבן מוסף משם לתפלת המוספין וכו' משם לתפלת המנחה משם לתמיד של בין הערבים', הרי עיניך הרואות, דבזמן שהיו מקריבין התמידין היו מתפללין שחרית ומנחה ומוסף, הרי שלא נתקנו התפלות במקום התמידין, ובחון לשון הזהב שאמרו: 'תפלות כנגד תמידין תקנום', ולא אמרו 'במקום תמידין תקנום', שהרי גם בבית שני בתחילתו היו מתפללין י"ח, דעזרא ובית דינו תקנום, אלא שתקנו אמירתן כנגד תמידין, ולעולם דעיקרן לקיים מצות עשה דתפלה נתקנו, והתפלה היא עבודה כמו שכתוב 'ולעבדו בכל לבבכם'... והעבודה היא קרבן, וכמש"כ ה'טור' סימן צח, ולכן נתקנו בשעת התמידין, ומשום הכי לא תקנו הזכרת תמידין בתפלת י"ח, דעיקרן לקיים מצות עשה דתפלה, והגם דבחרבן ודאי שינו איזה תיבות מנוסח שהתפללו בזמן הבית, מכל מקום כיון דהן הן הדברים הנקנים מאנשי כנסת הגדולה, דרוח ה' דיבר בם, לא רצו לשנות כי אם המוכרח...", ומה שבתפלת מוספים תקנו לומר פסוקי התורה, כי תפלת מוספים נועדו רק משום 'ונשלמה פרים שפתינו' (הושע יד, ג), כמו שכתבו התוס' (ברכות כו. ד"ה איבעיא): "לא תיקנו שבע ברכות של מוסף אלא משום ונשלמה פרים שפתינו... אבל שאר תפלות דרחמי נינהו".

ועל יסוד דבריו הביא שראה אכן בתשב"ץ, שגם בזמן ביהמ"ק היו מתפללים שמו"ע ג' פעמים ביום, כנ"ל שהוכיח כן מסוגייתנו, ואם כן שפיר מוכח שעצם התפלה לא נתקן במקום הקרבנות ממש. ואמנם בסיום דבריו העלה, שבזמן הזה שנחרב ביהמ"ק - יש לתפילותינו שתי מטרות, עצם התפלה משום "ולעבדו בכל לבבכם", וכן שיהיו במקום הקרבנות בבחינת "ונשלמה פרים שפתינו", וכלשונו בסיום דבריו: "ומיהו עתה בחורבן, היא העולה תפלת י"ח במקום קרבן התמיד גם כן, כמו שנראה מדברי הפוסקים, וכבר רמזו במה שאומרים: 'והשב העבודה לדביר ביתך ואישי ישראל ותפלתם מהרה באהבה תקבל ברצון' וכו', ויען כי באו הדברים סתומים תקנו לקרות פרשת התמיד ולומר לפניה 'יהי רצון' וכו', ואח"כ 'רבון העולמים' וכו', דמפורש באר הטב 'שיהא שיח שפתותנו חשוב כאלו הקרבנו התמיד' וכו'". (מש"כ שהדברים באו סתומים ורמיזה, כוונתו היא למה שהעלה לפני כן: "דכבר בתפלת י"ח תקנו 'והשב העבודה לדביר ביתך ואישי ישראל ותפלתם מהרה באהבה תקבל ברצון', כי בזה אנו מתפללין שתפלתנו תתקבל ברצון שהיא במקום קרבן וישיב העבודה שנקריב בפועל כמו שכתב הטור סי' ק"ך, וכבר כתב הרא"ש והביאו מור"ם לקמן סי' רסח במפה ס"ד וז"ל: במוסף אפילו לא אמר רק 'ונעשה לפניך חובותנו בתמידי יום ובקרבן מוסף' יצא. עכ"ל, ואם כן גם במה שאמר 'והשב העבודה' וכו' שפיר דמי").

אמנם, כלפי דברי התשב"ץ שבזמן הבית היו מתפללין שתתקיים מלכות בית דוד ושלא יחרב ביהמ"ק ושלא יגלו ישראל מארצם, העיר החיד"א הערה חזקה, הלא תפלה כזו שתתקיים מלכות בית דוד שייך רק בבית ראשון, כי בבית שני לא היה מלכות בית דוד אלא מלכות חשמונאי והורדוס, ואף בתחילתו שהיה נשיא זרובבל לא היה מלך, ולכאורה אין שום מקור שהתפללו תפלת שמו"ע בבית ראשון, כי מדברי הרמב"ם עולה שעזרא ובית דינו תקנום, ועדיין לא נתקנה שום ברכה להתפלל על מלכות בית דוד.