פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"והמחזיר אבידה לכותי עליו הכתוב אומר למען ספות הרוה את הצמאה לא יאבה ה' סלוח לו"
לא יאבה ה' סלוח לו – מדוע?
על פי דברי הגמרא לפנינו פירש החתם סופר (על התורה, ניצבים) את כל הפרשה שם. שם נאמר (דברים כט, יז – יט) "פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פנה היום מעם ה' אלוקינו ללכת לעבד את אלהי הגוים ההם וגו'. והיה בשמעו את דברי האלה הזאת וגו' למען ספות הרוה את הצמאה. לא יאבה ה' סלח לו". והנה אמרו בגמרא (יבמות טז, ב) שנכרי שקידש בת ישראל בזמן הזה חוששים לקידושיו שמא הוא יהודי מעשרת השבטים שנטמעו בין העמים. והנה מאותו חשש יתכן שיש סיבה אף להחזיר אבידה לגוי, שמא הוא יהודי מעשרת השבטים שנטמעו בין העמים. והיינו שאמרה התורה 'פן יש בכם שבט אשר לבבו פונה מעם ה'', ובגלל אותו שבט רוצה יהודי לספות הרוה עם הצמאה ולהשיב לגוי את אבידתו. אך להלכה אין לכך מקום שכן הגמרא מסיקה שם (יח, א) שאותם שבגדו בה' הוציאום מהכלל והפכום לגויים גמורים. והוא המשך הפסוקים באותה פרשה "לא יאבה ה' סלוח לו", שכיון שהרחיקו את עשרת השבטים שנטמעו בין הגויים, והוציאום לגמרי מכלל ישראל, שוב אין טעם וסיבה להשיב אבידה לגוי.
