הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

משנה וברייתא - היחס ביניהם

ביצה ו ע"ב

אמר רב הונא אמר רב: ביצה עם יציאתה נגמרה. מאי עם יציאתה נגמרה? אילימא עם יציאתה נגמרה ומותרת לאכלה בחלב, הא במעי אמה אסורה לאכלה בחלב? והתניא: השוחט את התרנגולת ומצא בה ביצים גמורות - מותרות לאכלן בחלב! אלא: עם יציאתה נגמרה ומותרת לאכלה ביום טוב. הא במעי אמה אסורה לאכלה ביום טוב?
והא תניא: השוחט את התרנגולת ומצא בה ביצים גמורות - מותרות לאכלן ביום טוב!
וכי תימא: קא משמע לן בברייתא מאי דלא אשמעינן במתניתין - הא נמי תנינא: ביצה שנולדה ביום טוב, בית שמאי אומרים: תאכל, ובית הלל אומרים: לא תאכל. ועד כאן לא פליגי בית שמאי ובית הלל אלא בנולדה, אבל במעי אמן - דברי הכל שריין. וכי תימא: בית הלל אפילו במעי אמן נמי אסרי, והאי דקתני נולדה - להודיעך כחן דבית שמאי דאפילו נולדה נמי שרו, אלא הא דתניא: השוחט את התרנגולת
 

1.
משמעות הביטוי:

קא משמע לן בברייתא מאי דלא אשמעינן במתניתין

כלומר, אם מצינו בברייתא דין שאינו במשנה סימן שהברייתא לא להלכה!

2.
ראה מה שכתבנו על מסכת פסחים דף צו עמוד א:

הכי נמי: זה טעון ביקור ארבעה ימים קודם שחיטה, ואין אחר טעון ביקור?

ראה ב"ילקוט ביאורים", עמוד רכה, את שיטת התפארת ישראל [בספרו על משניות קדשים] מאמר "חומר בקודש", פרק שני סעיף כו, ששיטת הרמב"ם כרש"י, שכל דבר שהוזכר בברייתא ולא הוזכר מקצתו במשנה אין הלכה כמותו, ולכן הרמב"ם בסוגייתנו לא מזכיר כלל את דין "ביקור" כי דין זה מוזכר רק בברייתא ולא במשנה.

3.
הוא מסתמך על דברי רש"י:
רש"י מסכת ביצה דף ו עמוד ב:

וכי תימא - אין הלכה כברייתא זו, דאשמועינן בה מאי דלא אשמעינן במתניתין, ובשום משנה לא סתם לן רבי הכי ואם רבי לא שנה רבי חייא מנין לו.

בכל אופן דברי רש"י קצת קשים, שהרי מצינו פעמים רבות דברי ברייתא שאינם במשנה [ואף חולקים על משנה], אלא שכאן במסכת ביצה שהמשניות מפורטות מאד היה על המשנה להזכיר את הדין של ביצה שנמצאת במעי אמה במשנה הראשונה של "ביצה שנולדה" - [ראה "שוטנשטיין", הערה 9].
לפי זה יוצא שאין ללמוד מרש"י כלל כללי ליחס בין משנה וברייתא!

4.
והוא מציין שתוס' לא סובר כרש"י:
תוספות מסכת ביצה דף ו עמוד ב:

וכי תימא קא משמע לן בברייתא מאי דלא אשמעינן במשנה - פירש רש"י וגילה לנו רבי הואיל ולא סתם לן במשנה הכי דהברייתא משובשת דרבי לא שנאה ר' חייא מנין ליה

ותימה אם כן מאי פריך הא נולדה אסורה לא בית שמאי ולא ב"ה ואמאי דחיק נפשיה לאוקומה אליבא דתנאי הואיל ומשובשת היא

כלומר, אם הועלתה אפשרות שהברייתא משובשת הגמרא היתה צריכה להסביר מדוע הברייתא לא משובשת. [ראה ב"מי מנוחות" בהסבר התוס']

5.
לכן התוס' מפרש את הביטוי שלא בא לומר שהברייתא היא בניגוד למשנה, אלא להיפך, הברייתא [לכאורה] משלימה את המשנה, ואת זה דוחה בגמרא.