הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
נהרדעי; רב אשי ורבינא - היחס ביניהם
ביצה ו ע"א
אמר רבא: מת ביום טוב ראשון - יתעסקו בו עממים, מת ביום טוב שני - יתעסקו בו ישראל, ואפילו בשני ימים טובים של ראש השנה, מה שאין כן בביצה.
נהרדעי אמרי: אף בביצה, דמה דעתיך - דילמא מעברי ליה לאלול, הא אמר רב חיננא בר כהנא אמר רב: מימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר.
אמר מר זוטרא: לא אמרן אלא דאשתהי, אבל לא אשתהי - משהינן ליה. רב אשי אמר: אף על גב דלא אשתהי נמי לא משהינן ליה. מאי טעמא? יום טוב שני לגבי מת - כחול שויוה רבנן, אפילו למיגז ליה גלימא ולמיגז ליה אסא.
אמר רבינא: והאידנא דאיכא חברי - חיישינן.
רבינא הוה יתיב קמיה דרב (אסי) +מסורת הש"ס: אשי+, בשני ימים טובים של ראש השנה, חזייה דהוה עציב, אמר ליה: אמאי עציב מר? -
אמר ליה: דלא אותיבי עירובי תבשילין. - אמר ליה: ולותיב מר האידנא,
מי לא אמר רבא: מניח אדם עירובי תבשילין מיום טוב לחבירו ומתנה! -
אמר ליה: אימר דאמר רבא בשני ימים טובים של גליות,
בשני ימים טובים של ראש השנה מי אמר? –
והא אמרי נהרדעי: אף ביצה מותרת. -
אמר ליה רב מרדכי: בפירוש אמר לי מר דלא סבר להא דנהרדעי.
1.
רבא אומר שבכל יום טוב ביצה שנולדה בראשון מותר לאוכלה ביום השני אבל לא בראש השנה [כפי שרבא פסק כרב]
ואילו נהרדעי מתירים ביצה שנולדה ביום ראשון של ראש השנה לאוכלה ביום השני.
2.
בחלק השני של הסוגיה יש משא ומתן בין רבינא לרב אשי כשהם דנים בדינו של רבא לעניין עירוב תבשילין בשני ימים טובים של גלויות.
3.
משמע שרבינא סובר כנהרדעי, ורב מרדכי אומר שרב אשי עצמו [ראה ב"מתיבתא", הערה כה אם רב מרדכי אמר זאת לרבינא או לרב אשי] אמר לו שלא סובר כנהרדעי, ושני ימי ראש השנה נחשבים כיום אחד ארוך [ולא מספק] ולפיכך לא ניתן לערב בהם על ידי תנאי.
4.
לפי הנ"ל יוצא, שמסקנת הסוגיה היא כרבא [בדפים הקודמים] שפסק כרב.
ויש להעיר: הדיון בסוגייתנו היא של "עורכי הגמרא" [רבינא רב אשי ורב מרדכי] ולכן צריך שלמסקנתם תהיה חשיבות גדולה לצורך הפסיקה [קשור ל"הלכה כבתראי" + "מדשקיל וטרי אליביה הלכתא כוותיה"].
5.
"נהרדעי" - בית מדרש שאימץ את דרכם של שמואל ורב נחמן. בדרך כלל "נהרדעי" עוסקים בדיני ממונות כי ההלכה כשמואל ב"דיני", פעמים רבות עוסקים בתקנות חכמים, (ראה "אמרי נהרדעי" הרב בנימין צביאלי, סיני, נה.עמוד מו.)
לפי זה ברור מדוע הלכה כ"רב" [בתחילת הסוגיה, כי הכלל הוא שהלכה כרב נגד שמואל בדיני "איסור".
6.
הערה: החכם "רב מרדכי" היה תלמידו של רב אשי ולכן נראה שהיה בין "עורכי הגמרא".
היו שני "רב מרדכי". אחד – בדור הרביעי – בתקופת אביי ורבא - ששאל את "רב יוסף" [אטלס עץ חיים, כרך ד, עמוד 256],
והיה "רב מרדכי" - בדור השישי - תלמיד תלמידו של רבא ואמר לרב אשי...
7.
אולי אפשר לומר שכל שלושת החכמים [רבינא רב אשי ורב מרדכי] היו קדמונים - בתקופת רבא [ובאמת לענ"ד היו כאלה], וגם לפי זה מתיישבת הסוגיה, אבל לפי זה לא מוכרח שמדובר בדינים שנקבעו על ידי "עורכי הגמרא" וממילא -כעיקרון - לא חייבת הלכה להיות כאחד מהם בדווקא!
