איך מתקדשים החדשים היום?
הרב דב קדרון
ביצה ד ע"ב
הרמב"ם, המובא ב"הלכה ברורה", כותב שבזמן הזה כל היהודים בכל העולם סומכים על חשבון אחד בקביעת המועדים, ראשי חדשים ועיבור השנים, שהוא החשבון שנמצא בידינו מרבי הלל, בנו של רבי יהודה נשיאה, שהיה בן בנו של רבנו הקדוש. ב"בירור הלכה" מובאת מחלוקת הראשונים בקשר לסמכות שמכוחה מתקדשים החדשים ומתעברות השנים בזמן הזה.
לדעת הרמב"ם עיקר קדושת החדש חלה מתוקפם של היהודים בני ארץ ישראל, ולכן כתב בספר המצוות שאילו חלילה היו נעדרים יהודים מהארץ לא היו החדשים מתקדשים ולא היו השנים מתעברות. כלומר היהודים שגרים בארץ משמשים כנציגים של כל יהודי העולם, כי מציון תצא תורה, ומכוחם יש תוקף ללוח השנה.
אולם הרמב"ן וראשונים אחרים סבורים שהלל בנו של רבי יהודה נשיאה, שהיה סמוך בסמיכת חכמים וראוי להיות מחכמי הסנהדרין (אילו היה בדורו), שחישב ויצר את לוח השנה הקבוע שאנו הולכים לפיו, קידש מראש את כל החדשים והמועדים עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו, ורק מכוחו יש תוקף ללוח השנה.
כלומר: לפי הרמב"ם החדשים ממשיכים להתקדש מדי חודש בחודשו, ואילו לפי הרמב"ן החדשים כבר התקדשו מראש למשך כל תקופת הגלות עד שתתחדש הסמיכה ותקום סנהדרין חדשה ואז יתחילו לקדש את החדשים מחדש. שאלה דומה, אומרים בשם ר' חיים מבריסק, יש בקשר לקדושי אשה: האם הקדושין חלים פעם אחת למשך כל התקופה שבני הזוג נשואים, או שהקדושין מתחדשים מחדש בכל יום, אם זה אכן כך, אפשר לומר "מזל טוב" לזוג נשוי כל יום.
