עם ישראל הוא "דבר שבמניין"
הרב דב קדרון
ביצה ג ע"ב
בדרך כלל המיעוט בטל ברוב, אולם כאשר המיעוט הוא דבר חשוב אז אינו בטל. ב"הלכה ברורה" מובאת מחלוקת בין המחבר לרמ"א מה נקרא "דבר חשוב". לפי פסק השולחן ערוך יש שבעה דברים שהם חשובים ואוסרים כל תערובת שהתערבו בה במשהו, אולם הרמ"א כותב:
ויש אומרים דכל דבר שבמנין, דהיינו שדרכו למנותו תמיד, אינו בטל, וכן נוהגין.
כלומר: כל דבר שסופרים אותו הוא חשוב.
על פי זה ביאר ר' צדוק הכהן (פרי צדיק, פרשת שקלים, מובא בלקט ביאורי אגדות) את המדרש (תנחומא) האומר שפרשת כי תשא, שהיא פרשת שקלים, באה כדי לזקוף ולהרים את ראש בני ישראל, שהכוונה היא שעצם העניין שמונים וסופרים את בני ישראל גורם להם חשיבות, כי כל דבר שסופרים אותו הוא חשוב.
כך ביאר גם בעל ספר ברית שלום (פרשת שמות) את דברי הגמרא (מגילה יג,ב): "אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני הקדוש ברוך הוא שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהם לשקליו", כלומר: המן טען שמכיוון שעם ישראל הוא מפוזר ומפורד בין העמים על פי דין עליו להיות בטל ביניהם, כמו כל מיעוט הבטל ברוב, אולם הקב"ה הקדים את שקליהם, כלומר ציוה למנות את ישראל על ידי שקלים, ובכך נהפך עם ישראל ל"דבר שבמנין", וכל דבר שסופרים אותו הוא חשוב ולא בטל.
