לפרסם שנקבע ר"ח בזמנו
הרב דב קדרון
סוכה נד ע"ב
בדרך כלל יש שיר מיוחד שהיו הלויים שרים בראש חודש ושיר מיוחד לשבת. כאשר ראש חודש חל בשבת, שירו של ראש חודש דוחה את השיר של שבת כדי לפרסם שהיום ראש חדש. מכאן הכריע מהרי"ל דיסקין (שו"ת קונטרס אחרון סימן ה אות ק) במחלוקת הבאה כדעת הרמ"א ולא כדעת הט"ז.
בראש חודש טבת, שחל בחנוכה, קוראים בתורה את פרשת ראש חודש לפני פרשת חנוכה, ואם בטעות התחילו לקרוא את פרשת חנוכה לפני ראש חודש, לדעת הרמ"א (תרפד,ג) צריך להפסיק ולקרוא את פרשת ראש חודש, ואילו הט"ז שם (סק"ד) חולק עליו וכותב שבדיעבד אין צורך לחזור, אלא ימשיכו לקרוא את פרשת חנוכה ויקראו את פרשת ראש חודש לאחריה.
מהרי"ל דיסקין למד מתוך הגמרא לעיל שיש עניין גדול לפרסם שראש חודש נקבע בזמנו, ולכן השיר של ראש חודש דוחה את השיר של שבת, למרות שעל פי הכללים הרגילים היה צריך לומר שהשיר של שבת קודם, כי תדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם, אולם החשש שאולי יאמרו שלא נקבע ראש חודש בזמנו גובר.
ממילא גם בעניין קריאת התורה בראש חודש חנוכה, יש חשיבות להקדים את קריאת ראש חודש לקריאת חנוכה, כי אם יראו שמקדימים לקרוא את פרשת חנוכה יהיו אנשים שיפקפקו בקביעות ראש החודש, וגם אם יהיו אנשים שיצאו באמצע קריאת התורה הם לא ידעו בכלל שקראו את פרשת ראש חודש. לכן הוא פסק שאם יש שני ימי ראש חודש טבת, ביום הראשון, שאינו באמת ראש חודש יש לנהוג כט"ז, אולם ביום השני יש לנהוג כדעת הרמ"א.
