טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

ומר סבר כרוב עדיף דזיין – כרוב

 

"... מאי לאו בהא קא מיפלגי; דמברך סבר: שלקות ופרגיות שהכל נהיה בדברו, הלכך חביב עדיף; ומלגלג סבר: שלקות בורא פרי האדמה, פרגיות שהכל נהיה בדברו, הלכך פירא עדיף! לא, דכולי עלמא שלקות ופרגיות שהכל נהיה בדברו, והכא בהאי סברא קא מיפלגי; מר סבר: חביב עדיף, ומר סבר: כרוב עדיף, דזיין" (ברכות, לט ע"א). 

פירוש:  מאי לאו בהא קא מיפלגי [האם לא בזה הם חולקים], שהמברך שהקדים את הפרגיות סבר [סבור היה] שהברכה על שלקות ופרגיות היא "שהכל נהיה בדברו", הלכך [לכן] מאכל שהוא חביב יותר בעיני האוכל עדיף ויש להקדימו בברכה, ואילו המלגלג סבר [סבור היה] שעל השלקות מברכים "בורא פרי האדמה", ועל פרגיות מברכים "שהכל נהיה בדברו", הלכך פירא [לכן הפרי] עדיף, שברכתו מעולה יותר. הסבר זה דוחים: לא, דכולי עלמא [לדעת הכל] כי על שלקות ופרגיות מברכים "שהכל נהיה בדברו", אלא הכא בהאי סברא קמיפלגי [וכאן בסברה זו הם חלוקים], מר סבר [חכם זה, המברך סבור היה] שהמין החביב עדיף להקדימו בברכה, ומר סבר [וחכם זה, המלגלג סבור היה] שהכרוב עדיף, דזיין [מפני שהוא מזין] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

 

שם עברי: כרוב עלים   שם באנגלית:  Kale    שם מדעי:  Brassica oleracea var. Acephala

שם נרדף במקורות: קולסי כרוב   


נושא מרכזי: ערכו התזונתי של הכרוב

 

לריכוז המאמרים שנכתבו על הכרוב הקש/י כאן.

 

מפרש רש"י: "כרוב עדיף דזיין - דתניא לקמן כרוב למזון ותרדין לרפואה". רש"י מפנה לסוגיה בדף מד ע"ב: "רבי עקיבא אומר: אפילו אכל שלק כו'. ומי איכא מידי דהוה שלק מזוני? אמר רב אשי: בקלח של כרוב שנו. תנו רבנן: טחול יפה לשינים וקשה לבני מעים, כרישין קשין לשינים ויפין לבני מעים. כל ירק חי מוריק, וכל קטן מקטין, וכל נפש משיב את הנפש, וכל קרוב לנפש משיב את הנפש. כרוב למזון ותרדין לרפואה וכו'". רש"י: "בקלח של כרוב שנו - שהוא מזון, דתניא לקמן כרוב למזון".

מהמשך הסוגיה אנו לומדים על כך שלכרוב ערך כרפואה: "כרוב למזון ותרדין לרפואה. כרוב, למזון אין ולרפואה לא? והא תניא: ששה דברים מרפאין את החולה מחליו ורפואתן רפואה, ואלו הן: כרוב, ותרדין, ומי סיסין דבש, וקיבה, והרת, ויותרת הכבד! אלא אימא: כרוב אף למזון וכו'". לאור תפקידו של הכרוב כתרופה מובנת הגמרא בבבא קמא (קטז ע"ב): "להביא כרוב ודורמסקנין לחולה, והלך ומצאו שמת או שהבריא - נותן לו שכרו משלם!". בתשובות הגאונים (הרכבי, סי' שע"ט) אנו לומדים על השפעת הכרוב כמונע שכרות: "... ומטילין ממנו בתוך היין ובתוך השכר כי יש בו כוח שמונע מן השכרות. וזה כתוב בספרי רפואות כי יש בכרוב כוח שמונע מן השכרות וכו'".

הפועל "מזין" המוזכר בגמרא עמום משום שלא ברור האם הכוונה לערך קלורי, לערך הבריאותי כמקור לוויטמינים ומינרלים חיוניים או לתחושת שובע. אין ספק שהערך הקלורי של הפרגיות גבוה משל הכרוב במידה רבה. גם אם נניח שחלו שינויים מאז העת העתיקה ועד לימינו קשה להניח שהם היו גדולים עד כדי "מחיקת" המגמה המקורית. על פי הנתונים המופיעים במרשתת הרי שב – 100 גרם בשר פרגיות יש 190 קלוריות ואילו בכמות זהה של כרוב עלים יש 49 קלוריות. החלופה השניה להסבר היא שהכוונה לערך הבריאותי. אמנם כרוב העלים נחשב לעשיר ביותר במינרלים אך קשה להניח שהדבר הקנה לו עדיפות לברכה על פני הפרגית. ייתכן וכוונת הגמרא בקביעה ש"כרוב עדיף דזיין" היא בתחושת השובע שהוא מעניק. מקובל בקרב העוסקים במדעי התזונה שאחד מהגורמים המשפיעים על תחושת השובע לאורך זמן הוא ריכוז הסיבים התזונתיים במזון ואכן ריכוזם בכרוב גבוה יחסית לירקות דומים. ה"סלקא" (מנגולד) מכיל 25 קלוריות ו-2.5 גרם סיבים ל – 100 גרם. חסה מכילה 15 קלוריות ו – 1.5 גרם סיבים ואילו כרוב עלים מכיל בכמות זו 3.6 גרם סיבים. מסיבה זו נחשב הכרוב ב"מדעי המטבח" כמזון משביע.

מאפיין נוסף של הכרוב המוזכר במקורות הוא חשיבותו כתרופה. הוא מקובל ברפואה העממית למגוון של פגעים והקלה בהנקה. יש לו יכולת מוכחת כאמצעי לחיטוי פצעים, זיהומים ודלקות למיניהן. הרומאים נהגו לאכול כרוב בתוספת חומץ או לימון לפני משתאות על מנת להקל על התופעות הנובעות משתיית יתר של יין. כאמור, הכרוב מוזכר בתשובות הגאונים כאמצעי למניעת שכרות. מעניין למצוא דברים זהים גם בספרות הרפואית המודרנית. אתרים רבים במרשתת מתארים את כרוב העלים כאמצעי להתגבר על תוצאות שתייה מופרזת של אלכוהול (hangover). התחושות הקשות המלוות שכרות נובעות כתוצאה מעקת חימצון (עלייה ברמת הרדיקלים החופשיים). עקת חימצון עלולה להיגרם גם כתוצאה מזיהום אוויר וחשיפה רבה לקרינת שמש. לעקה זו תוצאות קשות בתחומי בריאות נוספים ובעיקר פגיעה במערכת החיסונית(1). במחקר שנערך על עכברים נמצא שהאכלתם בכמות גדולה של ויטמין E מנעה את הרס תאי ה – T (אחד מסוגי תאי הדם הלבנים). הכרוב עשיר במיוחד בויטמין E ומכיל גם כמה וויטמינים מקבוצת B (B1, B2, B3, B6 וחומצה פולית) המסייעים גם הם לצמצם את תוצאות השכרות משום שעודף צריכת אלכוהול מדלדל את רמת וויטמינים אלו. וויטמין נוסף הנמצא בריכוז גבוה בכרוב הוא וויטמין C המפחית את עקת החימצון על הכבד ובכך מכפיל את השפעת הכרוב בביטול התחושות הקשות המלוות שכרות. כרוב מכיל כ- 60% מכמות הצריכה הממוצעת של ויטמין כשבחסה, לשם השוואה, יש רק 4%.
 

תמונה 1.  כרוב עלים		תמונה 2. כרוב עלים - זן ערבי

 

---

 

לעיון נוסף:

הרב מרדכי הוכמן, שמואל והכרוב הרפואי.

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)