תפילת מוסף בזמן שבית המקדש היה קיים / הרב עקיבא כהנא

מכון ארץ חמדה

סוכה נג ע"א

כידוע, תפילת מוסף שונה משאר התפילות, שנתקנו לתפילה ותחנונים, וניתן לומר שהן כנגד תפילת האבות (כמו שמשמע מהגמרא ברכות דף כו ע"ב), ולא כנגד הקרבנות, לעומתן תפילת מוסף היא רק כנגד קרבנות (תוספות ברכות דף כו ע"א ד"ה איבעיא).

בדף היומי שאותו נלמד השבוע (סוכה דף נג) מובאת ברייתא שבה מסופר על שמחת בית השואבה, הגמרא אומרת בשם ר' יהושע שבזמן שמחת בית השואבה, לא ראו שינה בעיניהם, שהיו הולכים משמחת בית השואבה ואז לתמיד של שחר, ואחר כך תפילת שחרית, קרבן מוסף ותפילת מוסף.

התשב"ץ (ב, קסא) כותב שמברייתא זו ניתן ללמוד שגם בזמן שבית המקדש היה קיים והקריבו בו קרבן מוסף, בכל זאת התפללו גם תפילת מוסף. הוא כותב שאמנם ברייתא זו מובאת בירושלמי בלשון שונה, ולא כתוב בירושלמי שהתפללו תפילת מוסף, אלא רק שראו את קרבן המוסף, אך עדיין מהמקור שלפנינו בבבלי ניתן ללמוד כך.

הוא כותב שברור אמנם שהנוסח היה שונה בזמן שבית המקדש היה קיים, כמו למשל שהיום אנחנו מתפללים על כך שבית המקדש יבנה, ואז היו מתפללים על כך שלא יחרב. אלא שעקרונית היו מתפללים תפילת שחרית ומוסף גם בזמן שבית המקדש היה קיים.

במשנה במסכת תענית (פרק שלישי) מוזכרת כמה וכמה פעמים תפילת מוסף, זאת גם בהקשר של "מעמדות" שהיו מתכנסים ישראל ומתפללים בזמן שבית המקדש היה קיים, הרמב"ם (פירוש המשניות שם) מפרש שאין הכוונה לתפילת מוסף המוכרת לנו שהיא כנגד תפילת מוסף, אלא לתפילת מוסף אחרת שאנשי המעמדות היו מתפללים באותו הזמן. לדבריו אין משם ראייה לגבי קיום תפילת מוסף בזמן שבית המקדש היה קיים. והשפת אמת (שם) אכן מביא מישהו שמוחק תפילת מוסף מהמשניות שם.

ראייה נוספת היא מתוספתא (ברכות פרק ג הלכה ג ליברמן) "המתפלל תפלת המוספין בין משקרב תמיד של שחר בין עד שלא קרב תמיד של שחר יצא", שם משמע שגם בזמן קיום בית המקדש התקיימה תפילת מוסף, שהרי מדובר על קרבן התמיד.

סיכום:
ישנן כמה ראיות לקיום תפילת מוסף גם בזמן שבית המקדש היה קיים, וכפי שכתב התשב"ץ התפילה היתה בעלת נוסח שונה מימינו.