הסתכלות ממוקדת / רפי זברגר

סוכה מו ע''א

הקדמה

אנו עוסקים בדף שלנו בנושא ברכות של מצוות סוכה, לולב, תפילין, חנוכה ועוד. נלמד אחת המימרות בגמרא העוסקת בנושא זה.וסקת כי קטן שהגיע לגיל שיודע לנענע את הלולב ( כפי שלמדנו בדף ל''ז:), שהוא אופן קיום המצווה במלואה לגדולים, הרי אביו מחויב לחנכו, וללמדו לקיים את המצווה וליטול כבר בשלב זה את ארבעת המינים.
 

הנושא

תנו רבנן: היו לפניו מצות הרבה, אומר: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על המצות. רבי יהודה אומר: מברך על כל אחת ואחת בפני עצמה.
מחלוקת תנאים מה הדין אם עומדות לפני אדם מספר מצוות ברגע אחד, האם לברך ברכה אחת על כל המצוות ''אשר קדשנו במצוותיו על המצוות'', לדעת תנא קמא, או לברך ברכה על כל מצווה ומצווה כרבי יהודה.
רש''י מביא דוגמא למצב זה: כגון ליטול לולב, לישב בסוכה, להניח תפילין (מכאן משמע שרש''י סובר שיש להניח תפילין בחול המועד) ולהתעטף בציצית.
אמר רבי זירא ואיתימא רבי חנינא בר פפא: הלכתא כרבי יהודה.
רבי זירא (או רבי חנינא) פוסק כי הלכה כרבי יהודה שיש לברך על כל מצווה ומצווה, ואמנם כך נפסק להלכה, וכך נוהגים הלכה למעשה.
ואמר רבי זירא ואיתימא רבי חנינא בר פפא: מאי טעמא דרבי יהודה דכתיב בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם יוֹם יַעֲמָס לָנוּ הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ סֶלָה (תהלים ס''ח, כ'):, וכי ביום מברכין אותו ובלילה אין מברכין אותו? אלא בא לומר לך: בכל יום ויום תן לו מעין ברכותיו, הכא נמי בכל דבר ודבר תן לו מעין ברכותיו.
בעל המימרא הקודמת גם מביא מקור להלכה זו מהפסוקים. הפסוק בתהילים מדבר על ברכה שאנו מברכים את הקדוש ברוך ''יום יום''. ומסיק רבי זירא כי יש לברך כל יום מעין המאורע של אותו יום. בשבת – מעין השבת, ביום חול – מעין של יום חול וביום טוב – מעין יום טוב. ולפי עיקרון זה יש גם לברך על מספר מצוות, ברכה על כל מצווה ומצווה.
עיקרון זה של רבי זירא מתכתב עם דברי הגמרא על דברי רבי ירמיהו, בפרשנותו של רבי יהודה כל הלכות ברכות חנוכה:
רבי ירמיה אמר: הרואה נר של חנוכה צריך לברך
רבי ירמיהו פוסק כי אדם שלא הדליק ורק רואה נרות של חנוכה חייב לברך.
מאי מברך? אמר רב יהודה: יום ראשון, המדליק מברך שלש, הרואה מברך שתים. מכאן ואילך, מדליק מברך שתים ורואה מברך אחת.
רב יהודה מפרט את הברכות. המדליק ביום הראשון של חנוכה מברך שלש ברכות: להדליק נר של חנוכה, שעשה ניסים לאבותינו ושהחיינו. הרואה מברך שתי ברכות מתוכם, שעשה ניסים ושהחיינו, ולא מברך על ההדלקה, שהרי אינו הדליק. בשאר הימים מורידים ברכה אחת לכולם, ולכן המדליק מברך שתי ברכות והרואה מברך רק ברכה אחת.
מאי ממעט? – זמן.
הגמרא מסבירה כי בשאר הימים אנו מורידים את ברכת הזמן, שהרי ''הגיענו לזמן הזה'' אינו מתאים אלא ליום ראשון של חנוכה בלבד.
אימא ממעט נס! - נס כל יומא איתיה.
מקשה הגמרא מדוע ממעטים רק את ברכת הזמן ולא ממעטים גם את ברכת על הניסים, שהרי גם בברכה זו ישנה הזכרת זמן (בימים ההם בזמן הזה). והגמרא עונה כי כל יום היה נס בפני עצמו, לכן ניתן לברך את ברכת הניסים כל יום מימי חנוכה, שהרי אנו זוכרים כי נס מציאת פך השמן והדלקת הנרות במקדש היה שמונה ימים למרות שהכמות הספיקה רק להדלקת יום אחד.
ידועה השאלה המפורסמת של הבית יוסף מדוע אם כן מברכים על הניסים ביום הראשון, שהרי לכאורה לא היה נס ביום הראשון (היה שמן מספיק להדלקה באותו יום). ניתנו עשרות תשובות (אולי אפילו מאות) על שאלה זו, אך לא נתעסק בכך במסגרת מאמר זה.
 

מהו המסר

ניסינו לקשר בין ההלכה שיש לברך על כל מצווה ומצווה כאשר עומדות בפני האדם מספר מצוות בו זמנית (ולא להסתפק בברכה אחת כוללת), לבן ההלכה הרואה נס שנעשה לעם ישראל בחנוכה מידי יום ביומו. הקשר בין שתי הלכות אלו, הוא הסתכלות ממוקדת ולא ראיה כוללנית. כל מצווה ומצווה ראויה להתייחסות ספציפית ולכן גם ''דורשת'' מאתנו ברכה בפני עצמה, וכן כל יום ויום מחג חנוכה היא ''נס'' בפני עצמו, ולכן נברך על הניסים בכל אחד מימי החנוכה.
אנשים נוטים ''לשכוח'' את ההשגחה היומיומית שיש לנו. את הניסים והנפלאות שאנו זוכים לקבל בכל עת ובכל שעה, כפי שאנו מתפללים בברכת מודים שלש פעמים ביום. וכן, אנשים אינם מודעים למשמעות של קיום מצוות מידי יום ביומו, גם מצוות הנמשכות למשך כל היום (ציצית, תפילין למי שמניח במשך כל היום, סוכה בימי חג הסוכות ועוד), כאשר כל מצווה ומצווה ''מעלה'' אותנו במעלה סולם יראת שמים שלנו.
כל חוויה ניסית שאנו חווים, וכל מצווה שאנו מקיימים מרוממת אותנו, ומוסיפה נדבך של קשר לקדוש ברוך הוא.
נשתדל להתמקד ולראות גם את ''הדברים הקטנים'' והמשמעויות שלהם עלינו, ובכך נודה לקדוש ברוך על כל הטוב.
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]