האם יש מצווה בעבודת הקרקע?
הרב דב קדרון
סוכה לו ע"א
אתרוג כושי, שגדל במקום שבו האתרוגים שחורים – כשר, אבל אתרוג ה"דומה לכושי", שגדל במקום שבו האתרוגים אינם שחורים, והוא שחור – פסול.
החתם סופר כתב ששמע ממורו ורבו בעל ההפלאה שיש בזה רמז למחלוקת (ברכות לה,ב) בין רבי ישמעאל הסבור שאדם צריך לעסוק בעבודה ביחד עם לימוד התורה לבין רבי שמעון בר יוחאי הסבור שאדם צריך רק ללמוד תורה, ושם נאמר: "הרבה עשו כרבי שמעון בר יוחאי ולא עלתה בידם", כלומר הרבה ניסו לעשות כמו רבי שמעון בר יוחאי למרות שלא היו במדרגתו, ולכן לא הצליחו, כי רק "אתרוג הכושי", שהוא אותנטי ומתנהג כפי טבעו – כשר, אולם "הדומה לכושי" פסול, כי מי שמנסה להתדמות לרבי שמעון בר יוחאי באופן מלאכותי – לא יצליח.
החתם סופר הוסיף על כך שאפילו רבי ישמעאל לא אמר שיש מצווה בעבודת הקרקע בכל מקום, אלא רק בארץ ישראל כאשר רוב ישראל נמצאים בה, כי אז העבודה בקרקע היא עצמה מצווה משום יישוב ארץ ישראל וכדי להוציא את פירותיה הקדושים, ועל זה ציותה התורה "ואספת דגנך", וכן על בועז נאמר שהיה זורה גורן השעורים הלילה, ומשום כך לא עסק בתורה באותו זמן, משום שבארץ זו מצווה, וכשם שלא יימנע אדם מלהניח תפילין מפני שעוסק בתורה כך לא יימנע מלאסוף דגן מפני עסק התורה, כי איסוף הדגן בארץ היא מצווה כמו הנחת תפילין, וייתכן שגם שאר עבודות שיש בהם יישוב העולם הכל הן מצווה בארץ ישראל. אבל כשעם ישראל מפוזר בגלות בין אומות העולם מודה רבי ישמעאל לרבי שמעון בר יוחאי שאין מצווה בעבודת הקרקע, אלא רק בלימוד התורה.
