איך החזיק הגרי"ש זצ"ל את הלולב?
הרב דב קדרון
סוכה לד ע"ב
בגמרא מובאים דבריו של רבי אליעזר, שבנטילת ארבעת המינים האתרוג צריך להיות נפרד משלושת המינים האחרים.
ב"בירור הלכה" מובאת דעתם של המכתם והמאירי שמי שנטל את כל ארבעת המינים ביד אחת לא יצא ידי חובתו, וכך הם מסבירים את דבריו של רבה (לקמן לז,ב): "לולב בימין ואתרוג בשמאל", כלומר שחייבת להיות הפרדה בין האתרוג לבין המינים האחרים.
לעומת זאת החתם סופר (בהגהתו לשולחן ערוך תרנא,ב) כותב שבירושלמי משמע להיפך, שעדיף לקחת את כל ארבעת המינים ביד אחת, וגם לפי התלמוד הבבלי בדיעבד יוצאים בזה ידי חובה.
כך מוכיח גם בעל כף החיים מלשונו של הרמב"ם (ז,ט): "משיגביה ארבעה מינין אלו, בין שהגביהן כאחת בין בזה אחר זה, בין בימין בין בשמאל – יצא", כלומר שאף אם לקח את כולם ביד אחת יצא ידי חובה.
השולחן ערוך פוסק ליטול את האגודה של שלושת המינים ביד ימין ואת האתרוג ביד שמאל, אולם לא מתייחס לשאלה האם זה רק לכתחילה או שגם בדיעבד לא יוצאים ידי חובה באופן אחר, והמשנה ברורה (סקט"ו) מכריע לחומרא, שמי שנטלם ביד אחת צריך לחזור וליטול בשתי ידיו ללא ברכה. הגרי"ש אלישיב זצ"ל הקפיד גם בזמן ההקפות של אמירת ההושענות להחזיק את ארבעת המינים בשתי ידיו, למרות הקושי שבאחיזת ארבעת המינים וגם הסידור.
