בבל או בורסיף, תל אביב או יפו? / הרב עקיבא כהנא

מכון ארץ חמדה

סוכה לד ע"א

הגמרא (סוכה לד) מביאה כמה דברים שבימי קדם היה להם שם אחד, וכעת יש להם שם אחר, אחד מהם הוא בבל ששמה השתנה לבורסיף, הגמרא אומרת שהנפקא מינה מזה היא לגיטי נשים.

תוספות ורש"י בסוגייתנו פירשו שמדובר לעניין חיוב שליח המביא גט באמירת "בפני נכתב ובפני נחתם" כעדות על הגט שמביא מחוץ לארץ, דין זה חל על כל חוץ לארץ למעט מדינת בבל, וכיון שהמדינה שנקראת היום בורסיף היא בבל, שליח שמביא משם גט אינו צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם. לעומתו רש"י על הגמרא בשבת (לו ע"ב) מבאר שכיון שהדין הוא שכותבים בגט את שם העיר שבה הוא נכתב, כשיש עיר כמו בבל שהשתנה שמה לבורסיף, יש לשים לב שכותבים בגט את השם העכשווי ולא את השם הקודם. התוספות (שבת לו ע"ב ד"ה נפקא מינה) הקשו על רש"י שבבל היא שם מדינה ולא שם עיר? אלא שהמגיני שלמה והחתם סופר (שם) הביאו כמה וכמה ראיות שבבלל היא גם שם של עיר, אחת מהראיות היא מכך שכתוב במפורש בפרשת נח (פרק יא) שבבל היא שם של עיר.

ישנו מנהג נוסף בגיטין שכותבים את שם הנהרות שהעיר יושבת עליהן, ומדברי רש"י למד המהרי"ל (קה, הובא בבית יוסף אהע"ז קכח) דין נוסף שעיר שהתווסף לה נהר בזמן כלשהו, יש להוסיף בגט את שם הנהר שעליה העיר עומדת, ואין לחשוש בכך ללעז על הגיטים הראשונים שכתבו את הגט בלי לכתוב את שם הנהר החדש. כמו שבסוגייתנו השתנה שם העיר מבבל לבורסיף, ומשנים את הכתוב בגט לפי זה.

הגט פשוט (שם, ס"ק כה) כתב שמן הסתם גם תוספות יסכימו עם רש"י לדין העקרוני שעיר שהשתנה שמה יש לכתוב בגט את השם העדכני, ולא את השם הישן. מצד שני הוא הביא תשובת בית יוסף (שו"ת סי' סה) שממנה עולה כי עיר שהשתנה שמה, אלא שהיתה רציפות בהתיישבות היהודית בעיר הזו, יש לכתוב בגט את השם הישן של העיר, ולא את השם החדש, וזה משום שכל הזמן השם הראשון היה קיים, כי כתבו אותו בגיטין ושטרות יהודיים, ובבל ככל הנראה נעקרה ונחרבה, ואחר כך נבנתה שוב. אמנם, הבית שלמה (אבן העזר סי' קכז) הקשה על רש"י מדוע לפי הבנתו צריכה הגמרא לכתוב מה היה שם העיר הישן, והלא בכל מקרה צריך לכתוב בגט את השם העכשווי, ואם כן כל אדם ישאל מה שם העיר ולפי זה יכתוב בגט? ולכן הוא סבר שגם לפי רש"י אם כתב את השם הישן של העיר הגט יהיה פסול מדרבנן ולא מהתורה, זאת בניגוד למקרה שהעיר הכתובה בגט אינה קשורה לשם העיר כלל, מזה הוא הסיק שגם אם קרא לאדם בשם ישן שאיננו בשימוש כעת, הגט יהיה פסול רק מדרבנן, (השואל ומשיב (תליתאה א, קכז) חלק עליו).

שאלה מעניינת נשאל הרב צבי פסח פרנק על ידי הרב אלברג בשנת תש"ט (ספר הזכרון לרב פרנקל רבה של תל אביב), הוא נשאל מדוע כותבים בגיטין הנעשים בתל אביב את שם העיר "תל אביב" והלא יש לכתוב בגט ולהזכיר גם את העיר יפו שהוא שם מקודש יותר מהשם תל אביב, וזאת משום שהעיר נבנתה כהמשך של יפו, ואז התמזגה איתה, להבנתו אותו תהליך קרה בבורסיף בבבל, שהוקם כרך בשם בורסיף ליד העיר בבל, עד שהתמזג עם בבל, ואז יש לקרוא לו בשם בבל, ולא בשם בורסיף. הרב צבי פסח השיב לו שאינו צודק מכמה סיבות: א. אין שום משמעות לקדושת השם שנכתב בתנ"ך ביחס לכתיבת שם בגט, ולכן אין שום משמעות לכך שהשם יפו קדום יותר או לזה שהוא נזכר בתנ"ך (כשגם השם תל אביב נכתב בתנך ביחזקאל פרק ג) ב. יש לקרוא לעיר לפי איך שהיא נקראת בפי האנשים, ולא לפי מהות העיר.

רעיון זה נכתב גם בשו"ת עזר משפט לרב קוק (סי' עו) שענה באריכות לשואל ששאל אם לכתוב "תל אביב ביפו" בגט, בגלל שבתחילת דרכה תל אביב היתה טפילה ליפו, או שיש לכתוב "תל אביב" וניתן לשנות לשם זה, הוא כותב שאין בשינוי לשם תל אביב מסיבות שאינן הלכתיות איסור, ואין בזה הוצאת לעז על גיטין ישנים שנכתב בהם אחרת.

בנוסף, הרב צבי פסח פרנק (הר צבי אבן העזר קכז) שאל לפי הבנת רש"י מדוע כותבים "ירושלם" בגט שנכתב בעיר ירושלים, והלא שם העיר השתנה והיום כולם כותבים אותו בשני יודין? (והביא מספר טיב גיטין שכתב באמת לכתוב ירושלים בשני יודין) הוא מתרץ שזה שכתיבת שם העיר השתנתה לא מצדיקה את שינוי שם העיר, ורק אם שם העיר עצמו השתנה, יש לשנות את שם העיר בכתיבתו בגט.

סיכום:
נחלקו הדעות איך יש לפרש את דברי הגמרא שבגיטי נשים יש נפקא מינה לכך שהשתנה שם בבל לבורסיף, לדעת התוספות ורש"י בסוגייתנו מדובר לעניין עדות השליח על גט שהגיע מחו"ל, ולעומת זאת לדעת רש"י בשבת דברי הגמרא נסובים על כך שיש לקרוא את שם העיר בגט כשמה עכשו, ולא לפי השם ההיסטורי שלה, לפי זה כתבו האחרונים שעיר שהשתנה שמה, יש לכתוב בגט את שם העיר החדשה ולא את שם העיר הישנה, האחרונים דנו גם כיצד לכתוב שמה של עיר שנבנתה כטפילה לעיר אחרת, ולבסוף נהייתה עיקרית, מסקנת הרב קוק והרב צבי פסח פרנק שאין מניעה לכתוב את שם העיר החדשה שנהייתה עיקרית, ולכן יש לכתוב בגיטין תל אביב ולא צריך להזכיר אפילו את יפו.