יוסף מחייב את הרשעים
יומא לה ע"ב
"תנו רבנן: עני ועשיר ורשע באין לדין, לעני אומרים לו: מפני מה לא עסקת בתורה? אם אומר: עני הייתי וטרוד במזונותי, אומרים לו: כלום עני היית יותר מהלל!...
עשיר אומרים לו: מפני מה לא עסקת בתורה? אם אומר עשיר הייתי וטרוד הייתי בנכסי, אומרים לו כלום עשיר היית יותר מרבי אלעזר!...
רשע אומרים לו: מפני מה לא עסקת בתורה? אם אמר: נאה הייתי וטרוד ביצרי הייתי, אומרים לו: כלום נאה היית מיוסף!...
נמצא, הלל מחייב את העניים, רבי אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים, יוסף מחייב את הרשעים".
וקשה, הניחא הלל שהיה נשיא סנהדרין בישראל, הניחא רבי אלעזר בן חרסום שאמרו לעיל שהיה מהלך מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד תורה. אבל יוסף, היכן מצינו שלמד ונתגדל בתורה מחוץ לפרשת עגלה ערופה שלמד אצל אביו, ועוד בטרם טרוד היה ביצרו?
אלא שיוסף הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ (בראשית מב, ו), וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו וְאֵת כָּל בֵּית אָבִיו לֶחֶם לְפִי הַטָּף (בראשית מז, יב). רשעים שאינם בקיאין בצורת אות, אין הטענה כלפיהם שיהיו גדולים בתורה. הדרישה מהם היא שמאחר שברדיפתם אחר יצרם הגיעו לכלל שלטון ועושר וכבוד, שיחזיקו מעתה ביד חכמים ותלמידיהם עוסקי התורה, המה ומשפחותיהם.
