האם מותרת אכילה שלא כדרכה ביום הכפורים?
הרב דב קדרון
יומא פ ע"ב
לאיסור האכילה ביום הכפורים יש הגדרות ייחודיות, כגון בשיעור האסור שאינו כזית כמו בכל התורה אלא ככותבת. ב"בירור הלכה" נידון דין אכילה ביום כפור באופן של אכילה שלא כדרכה, כגון אדם שאוכל בשר חי, האם פטור, כמו שנאמר במסכת פסחים (כד,ב) לגבי כל האיסורים שבתורה, או לא.
השאגת אריה (סימן עו) והשפת אמת (חידושים לדף עג,ב) מחדשים שבעניין זה הדין ביום הכפורים שונה מאיסורי אכילה אחרים שבתורה, כי לגבי יום הכפורים לא נאמר האיסור בלשון אכילה, אלא בלשון של עינוי, "תענו את נפשותיכם", ומכיוון שהגוף נהנה גם מאכילה שלא כדרכה – מי שאוכל כך חייב מן התורה על אכילה ביום הכפורים.
לעומת זאת, רבי שמואל לנדא, בנו של הנודע ביהודה (בתשובה בשו"ת נודע ביהודה ח"ב או"ח סימן קטו) כותב שאכילה שלא כדרכה אינה אכילה כלל ולכן פטור עליה גם ביום הכפורים. ייתכן שלדעתו הסברה היא שאכילה שלא כדרכה אינה מיישבת את דעתו של אדם, ולכן גם מי שאוכל כך עדיין נחשב שמענה את נפשו.
בימינו יש קפסולות שיש בתוכן רכז של אוכל הראוי לאכילה, ומי שבולע אותן מחזק בכך את גופו באופן של אכילת חצי שיעור באכילה שלא כדרכה. לכאורה לדעת השאגת אריה צריך להיות אסור לחולה שאין בו סכנה לבלוע את הקפסולות הללו, אולם, בעל שו"ת דברי יציב (או"ח סימן רס) פוסק מכמה טעמים שמותר לחולה שאין בו סכנה לבלוע קפסולות כאלה.
