פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"רבי יהודה אומר חיטה היה"
קודם חטא אדם הראשון היתה החיטה נחשבת כעץ
ב"תורת חיים" הקשה היאך יתכן ש'עץ' הדעת היה חיטה (שהיא שיח). והביא שכבר במדרש (בראשית רבה טו) שאלו כן. ואמרו שהיו מיתמרות כארזי הלבנון. וכתב התורת חיים שיש לומר שלא היתה זו חיטה ממש, שהרי נאמר "כי טוב העץ למאכל" וחיטה עצמה אינה ראויה למאכל" אלא הכוונה לפת חיטין – שעל אותו עץ גדלו גלוסקאות חיטין שכך היתה הארץ מוציאה אז וכפי שיהיה לעתיד לבוא.
ולפי זה ביאר את מחלוקת רבי נחמיה וחכמים במדרש שם אם מברכים 'מוציא לחם' – כדעת רבי נחמיה, או 'המוציא לחם' – כדעת חכמים. שהנה לכאורה ראוי היה לומר 'המוציא דגן מן הארץ' או 'המוציא תבואה מן הארץ', אך כיון שקודם החטא היתה הארץ מוציאה גלוסקאות שהן לחם של ממש, ממילא סובר רבי נחמיה שיש לומר בנוסח הברכה שבח ליצירה הראשונה - שכן מוציא לחם משמע שלשעבר היה מוציא כן. ואילו חכמים סוברים שיש לומר המוציא שמשמעו לשבח אף על שיוציא לעתיד לבוא.
ובסידור יעב"ץ מפרש את האמור בפרק שירה שהחיטה אומרת "ממעמקים קראתיך ה'", שכיון שהיתה גדולה כעץ ואחרי החטא התקטנה הרי היא משוררת ומבקשת, ממעמקים – אליהם השפלתי והתקטנתי, קראתיך ה' שתענני.
