אוצרות הדף היומי
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"עשה כן בישראל ונתגייר חייב"
גזל בעודו גוי והתגייר – חייב להשיב גזילותיו?
בעיר אמשטרדם שבהולנד התגייר אחד הגויים, קיבל עליו תרי"ג מצוות והסתפח לנחלת עם חי. ברבות הימים נזכר אותו גר כי בעודו גוי גזל יהודי אחד, ומשום כך התעורר אצלו ספק אם עליו להשיב את הגזילה לאותו יהודי או לא – שהרי עתה כקטן שנולד הוא. לא התמהמה ושיגר את שאלתו אל רבה של וורמייזא – הגאון רבי יאיר חיים בכרך – בעל שו"ת "חוות יאיר" (סימן עט).
ככל הנראה היה החוות יאיר טרוד ביותר (על רוב תשובותיו הוא חותם "נאום הטרוד יאיר חיים בכרך") ולא עלתה בידו להשיב לאותו גר בעצמו ולפיכך מסר את השאלה לאחד מחכמי עירו שהוא שישיב עליה.
החכם אליו העביר החוות יאיר את השאלה פותח תחילה להוכיח מנין שיש צד כלל כי אכן אותו גר יהיה פטור, ומביא שביבמות (מח, ב) שואל התנא רבי חנניא בנו של רבן גמליאל, "מפני מה גרים בזמן הזה מעונין, ויסורין באין עליהן?" ומיישב, "מפני שלא קיימו שבע מצות בני נח". אך רבי יוסי חולק ואומר, "גר שנתגייר כקטן שנולד דמי. אלא מפני מה מעונין? לפי שאין בקיאין בדקדוקי מצות כישראל". והנה מדברי רבי יוסי נראה, כי אכן אין להעניש את הגר לאחר שנתגייר על עבירות שעשה בעוד גוי שהרי עתה הוא כקטן שנולד.
ברם בסוגייתנו אמרו, שאם בן נח הרג ישראל ואחר כך התגייר – חייב. תוספות בסוגייתנו מקשים ומבררים האם אין סתירה בין סוגייתנו הסוברת שיש להעניש גר אף על מעשים שעשה בגיותו – לבין הברייתא ביבמות שגר שנתגייר כקטן שנולד ולכך אין סברא שמענישים אותו על עבירות שעבר בעודו גוי. ותוספות משיבים בקצרה שיש לחלק בין הנידונים, שכן סוגייתנו עוסקת בדיני אדם ובהם אכן יש לחייב גר על מעשים שעשה בעודו גוי, ואילו ביבמות מדובר בדיני שמים – שהרי שם דנים מפני מה באים ייסורים על הגרים שאלו עונשים בידי שמים, ולגביהם סבור רבי יוסי שאין סברא שלאר שהתגייר יענש על עבירות שעשה בעודו גוי.
והנה – מקשה אותו חכם, הלא על פי רוב יודעים אנו שדיני אדם קלים מדיני שמים, וכך מוצאים אנו בתחילת פרק הכונס (בבא קמא נה, ב) רשימה של מעשים שהעושה אותם פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים. והרי שדיני שמים חמורים יותר, ומדוע איפוא לגבי גר סבורים תוספות שעבירות שעשה כלפי שמיא הן אלו שלגביהן נחשב כקטן שנולד ואילו עבירות שיש לחייב עליהן בדיני אדם, הן הן החמורות.
והוא מבאר את עומק כוונת רבי יוסי 'גר שהתגייר כקטן שנולד דמי' – ומסביר "שקבלת עול תורה ומצות מכפר על כל תועבת ה' אשר עשה [כי בגר שהיה גוי כופר בבורא עולם עסקינן] כמו תשובה מעלייתא - כאלו עשה אותו מעשה ביהדותו ועשה תשובה". ולכן כלפי שמיא – על אותן עבירות שעבר בעודו גוי אכן לא יענישוהו ולכן סבר רבי יוסי שאין לתלות באותן עבירות את סיבת היות הגרים מעונים ובעלי ייסורים. אבל בסוגייתנו כשאנו עוסקים בעבירה שיש עליה מיתת בית דין, לא תועיל לו גירותו כמו שהתשובה אינה מועילה לישראל שעבר עבירה שחייבים עליה מיתת בית דין, שאף אם שב בתשובה שלימה, בית דין ממיתים אותו.
והנה מעתה לפי כלל זה – מסיק אותו חכם יש לנו תשובה אף לאותו גר שלפנינו, שהרי אם ישראל גזל ישראל, אף אם עשה תשובה עדיין לא מתכפר לו העוון עד שישיב את הגזילה והוא הדין לגבי אותו גר שאף שהוא כקטן שנולד ונחשב כבעל תשובה על כל העבירות אותן עשה בעודו גוי, עדיין עליו להשלים את חלק התשובה הנוסף אותו היה עליו לעשות אם היה ישראל בשעת עשיית העבירה, ולהשיב את הגזילה.
בהמשך דבריו מוסיף אותו חכם כי נראה שלגר זה אין שאלה כלפי גזילות שגזל מגויים בעודו גוי, והוא נוטה להצדיק אותו – כי אף שליהודי אסור לגזול מגוי ואם גזל מגוי עליו להשיב את הגזילה – ולפי הכלל שטבע מקודם שהגר לאחר שנתגייר נידון כאילו עשה את מעשיו בעודו ישראל, מכל מקום הרי הוא מחלק שמצות השבת הגזילה אינה קיימת כלל כלפי גוי ולא חלה עליו בעודו גוי – ולפיכך אף עתה אינה חלה עליו.
בסיומה של אותה תשובה הוסיף ה"חוות יאיר" את הסכמתו לדברים - "ודבריו נכונים" וצירף את חתימתו, "נאום הטרוד יאיר חיים בכרך".
