מי בעיקר צריך לשוב בתשובה?
הרב דב קדרון
יומא סד ע"ב
ביום הכפורים לאחר שעלה הגורל על שני השעירים, היה שעיר אחד קרב קרבן חטאת לה', והוא היה מכפר על עוון טומאת מקדש וקדשיו, והשעיר השני היה משתלח לעזאזל, והיה מכפר על כל עוונות עם ישראל, כמו שנאמר (ויקרא טז,כא): "והתודה עליו את כל עוונות בני ישראל".
על פי זה הקשה המהרי"ל (הלכות יום כפור, אות יח) מדוע בפיוט המתאר את סדר העבודה, שאומרים ביום הכפורים, מאריכים מאוד בתיאור העבודה של השעיר שהוקרב לה', ומקצרים מאוד בתיאור השילוח של השעיר לעזאזל, והרי עיקר הכפרה על כל העוונות הייתה בשעיר המשתלח.
תירוצו הוא על פי המבואר בגמרא שכפרת השעיר המשתלח תלויה בשעיר השני, כי אם נשפך הדם של השעיר שנשחט לחטאת, ולא כיפר, לא ניתן לשלוח את השעיר לעזאזל. על ההסבר זה תמה בעל משנה שכיר (מועדים, יום הכפורים), שזה אמנם מסביר מדוע יש צורך להאריך בתיאור העבודה של הקרבת השעיר הפנימי, אך עדיין אין זה מסביר מדוע מקצרים כל כך בתיאור השילוח של השעיר לעזאזל, שבו נעשית עיקר הכפרה על כל עוונות בני ישראל.
ייתכן שכוונת המהרי"ל היא שיש צורך להדגיש שכפרת השעיר המשתלח על כל העוונות תלויה בכפרת השעיר השני על טומאת מקדש וקדשיו, ויש בזה רמז לכך שמי שצריך לשוב בתשובה בראש ובראשונה הם האנשים העסוקים בקודש ובמקדש, כי לרום מעלתם הם אלו שבהם תלויה הכפרה של כל עם ישראל על כל עוונותיהם. לכן בכוונה מקצרים בתיאור השילוח של השעיר לעזאזל.
