האם בן סטדא הוא יש"ו הנוצרי? / יעקב מאיר

פורסם במדור "שולי הדף" במוסף 'שבת', מקור ראשון

המשנה בדף ס"ז. דנה בדין המסית לעבודה זרה שדינו סקילה. סופה של הגמרא שעל משנה זו פורש כעוסק ביש"ו הנוצרי ולכן הושמט בדפוס על ידי הצנזור. והרי ההשמטה –

'וכן עשו לבן סטדא בלוד ותלאוהו בערב הפסח. בן סטדא בן פנדירא הוא' [בן סטדא הוא יש"ו הנוצרי הידוע בכינויו בן פנדירא, ולמה נקרא שמו כאן 'בן סטדא'?]. 'אמר רב חסדא: בעל – סטדא, בועל – פנדירא' [רב חסדא לועג לסיפור הולדתו הפלאית של יש"ו ואומר שאמנם בעלה של אמו של ישו נקרא סטדא, אך בועלה – זה שעמו נאפה – נקרא פנדירא]. 'בעל פפוס בן יהודה הוא!' [והרי ידוע שבעלה נקרא פפוס בן יהודה] 'אלא אימא: אמו סטדא' [אלא אמור ששם אמו היה 'סטדא'] 'אמו מרים מגדלא נשי הואי!' [והרי ידוע שאמו היתה מרים מגדלת שיער הנשים] 'כדאמרי בפומבדיתא - סטת דא מבעלה' [אלא שהשם 'סטדא' הוא כינוי ובפומבדיתא דרשו אותו כ'זו שסטתה מבעלה'].

לסוגיה המושמטת ישנה מקבילה, מושמטת גם היא ע"י הצנזור, בשבת ק"ד:. רבינו תם מעיר שם, בתוס' ד.ה. 'בן סטדא' (שקוצר גם הוא ע"י הצנזור) כך : 'אומר רבינו תם דאין זה ישו הנוצרי דהא בן סטדא דאמרינן הכא דהוה בימי פפוס בן יהודה דהוה בימי רבי עקיבא וכמוכח בפרק בתרא דברכות וישו היה בימי יהושע בן פרחיה... ...ור' יהושע הוה קדים טובא לר' עקיבא'.

רבינו תם לומד מאגדה בברכות סא: שפפוס חי בימי ר' עקיבא ואילו יש"ו, זאת הוא לומד מסוגיא בסוטה מז., היה מתלמידיו של ר' יהושע בן פרחיה המוקדם הרבה יותר. לכן מסיק רבינו תם ש'בן סטדא' איננו יש"ו, אלא אדם אחר. הוכחתו של רבינו תם טובה, אך היא שולחת אותנו בחזרה אל הגמרא לבירור נוסף.

אם נשוב אל ההשמטה שלנו נגלה בה עוד שלושה פרטים הדורשים עיון. ראשית מה עושה יש"ו בלוד, והרי היה בירושלים? שנית, המסית דינו סקילה, כמפורש בפירקנו, ואילו אצלנו מופיע – 'וכן עשו לבן סטדא בלוד ותלאוהו בערב הפסח', ואם בן סטדא לא נסקל אלא נתלה מדוע הוא מוזכר בסוגייתנו? ושלישית, בכתב היד התימני למסכת סנהדרין וכן במקורות ארצישראליים מקבילים, בירושלמי ובתוספתא, שמו של בן סטדא הוא 'בן סטרא' ברי"ש, ואם כן ההלצה הלשונית 'סטת דא מבעלה' שנאמרה בבית המדרש שבפומבדיתא איננה מחזיקה.

ואפשר לפתור את שלוש הקושיות כאחת על פי רבינו תם – השם 'בן סטרא' מוזכר בסוגיא בשבת כדמות שהגיעה ממצרים ועל בשרה מקועקעים כשפים. המקורות הארצישראליים, שהכירו דמות זו או שמעו עליה מקרוב, השאירו את השם כפי שהוא. אך בדרכה הארוכה של השמועה לבבל נשתבש השם ל'סטדא' וליצני פומבדיתא תלו בו את הלצתם על חשבונו של יש"ו, הלצה ששימרה את השיבוש. שנית, חכמי בבל ראו את האגדה על המסית וסברו בפשטות שמדובר ביש"ו – המסית הידוע ביותר, לכן הצמידו לאגדה גם את המילים המרשיעות מן הסוגיא בדף מ"ג. מילים אלו אינן אורגניות שכן הן מוציאות את בן סטדא מדין המסית הנסקל ומייתרות את השמועה כולה ואכן בתוספתא סנהדרין פ"י הי"א נמצא 'וכן עשו לבית סטרא בלוד, כמנו עליו שני תלמידי חכמים והביאוהו לבית דין וסקלוהו', ההכמנה והסקילה מנתקות את הסוגיא מיש"ו, קושרות אותה למשנתנו ועניין לוד מיתרץ מאליו.