שלושה ענייני התלהבות בתפילה
הרב דב קדרון
יומא מה ע"א
ב"הלכה ברורה" מובא פסק ההלכה של הרמב"ם (הלכות תמידין ומוספין ב,ד), כדעת רבי יוסי, שהיו שלוש מערכות של אש על המזבח:
שלש מערכות של אש עושין בראש המזבח בכל יום, ראשונה מערכה גדולה שעליה מקריבין התמיד עם שאר הקרבנות, שניה בצדה קטנה שממנה לוקחין אש במחתה להקטיר קטורת בכל יום, שלישית אין עליה כלום אלא לקיים מצות האש שנאמר אש תמיד תוקד.
עבודת התפילה היא כנגד עבודת הקרבנות, והתלהבות הלב בתפילה היא כנגד האש שהייתה על המזבח. שלוש מטרות שונות היו לשלוש מערכות האש על המזבח, וכנגדן יש שלושה ענייני התלהבות הלב בתפילה. המערכה הגדולה היא האש העיקרית האוכלת את הקרבנות, והיא מקבילה להתלהבות הלב בתפילה עצמה.
האש של המערכה השניה לא שימשה באופן ישיר את הקרבת הקרבן, אלא ממנה לקחו גחלים לצורך הקטרת הקטורת. במקביל לכך יש רושם שנשאר בנפש לאחר ההתלהבות הגדולה של התפילה עצמה, וצריך להעריך אותו ולהשתמש גם ברושם הזה להתעלות ולחיזוק בעבודת השם.
מטרת המערכה השלישית, לפי פירוש רש"י ועוד ראשונים, הייתה להוות גיבוי למערכה הגדולה, שאם האש שלה נחלשת מוסיפים עליה מהעצים של המערכה השלישית. במקביל לכך צריך כל אדם לשמור בנפשו כוחות כדי שאם ההתלהבות בתפילה תיחלש – יוכל להגדיל אותה.
