האם יש מצווה באכילת פחות מכזית?
הרב דב קדרון
יומא לט ע"א
בזמנו של שמעון הצדיק הייתה ברכה בלחם הפנים ובשאר מנחות הציבור שהיו הכהנים אוכלים , ואפילו כהן שקיבל חלק קטן כפול היה שבע. אולם לאחר תקופתו של שמעון הצדיק כבר לא הייתה ברכה, ואז הכוהנים הצנועים משכו את ידיהם ולא אכלו מלחם הפנים והשאירו אותו לגרגרנים שחטפו.
מהר"ץ חיות, בהסתמך על דברי רש"י (קדושין נג,א) כותב שאילו הייתה אכילה של כמות כזו נחשבת מצווה לא היו מוותרים עליה הכהנים הצנועים, אלא שאין מצווה באכילה של פחות מכזית. על פי זה הוא כותב שגם לגבי מצוות אכילת מצה ואכילת מרור, מי שיש לו פחות מכזית אינו צריך לאכול כמות קטנה כזו, כי גם אם יאכל לא יקיים בכך מצווה.
לעומת זאת הוא מציין שהחתם סופר דחה את דבריו, וכתב שבכל אכילת מצווה, יש עניין לאכול את כל מה שניתן, גם אם מדובר בפחות משיעור כזית, ואין להביא ראיה מלחם הפנים שהכהנים הצנועים הפסיקו לאוכלו, מכיוון שאין מצווה על הפרט לאכול את לחם הפנים, אלא זוהי מצווה על כלל הכהנים שייאכל הלחם ולא יישאר נותר, וכאשר אותם כוהנים צנועים לא אכלו מלחם הפנים – המצווה התקיימה באכילתם של הכוהנים האחרים.
בסוף דבריו הוא מסכים עם החתם סופר שאכילת לחם הפנים אינה מצווה המוטלת על היחיד. עם זאת השאלה האם יש עניין לאכול פחות מכזית באכילה של מצווה נתונה במחלוקת גדולה בין רבותינו האחרונים.
