פתיחה חזקה / רפי זברגר

יומא לה ע''א

הקדמה

לאחר שלמדנו במשנה בדף ל''א (עמוד ב') את תחילת סדר עבודת יום כיפור בתיאור טבילתו הראשונה של הכהן הגדול, לקראת לבוש בגדי זהב והפעולות ''הרגילות'' שנעשו בעקבותיו, אנו עוברים למשנה בדף ל''ד (עמוד ב') המתארת את הטבילה השנייה. טבילה זו קדמה ללבישת בגדי לבן, שלאחריה ביצע הכהן הגדול את רוב רובן של הפעולות המיוחדות ליום כיפור.
נלמד את הסיפא של משנה זו, העוסקת בערכם של בגדי לבן לאחר הטבילה השניה, ביחס לערך של בגדי לבן שלבש הכהן הגדול לאחר הטבילה הרביעית, לצורך הוצאת הכף והמחתה מבין הכרובים בקדש קודשים.
בשחר היה לובש פלוסין של שנים עשר מנה, בין הערבים הנדויין של שמונה מאות זוז, דברי רבי מאיר.
רבי מאיר פוסק כי בגדי לבן אשר לבש הכהן בבקר, היו עשויות מפשתן יקר , אשר הגיעו ממדינת פילוסין, בשווי שנים עשר מנה (מנה שווה מאה זוז). לעומתם, שווי בגדי לבן אשר נועדו ללבישה בהמשך, היו בשווי שמונה מאות זוז, שהם שמונה מנה.
וחכמים אומרים: בשחר היה לובש של שמונה עשר מנה, ובין הערבים של שנים עשר מנה - הכל שלשים מנה.
חכמים חולקים וסוברים כי היחס בין הבגדים היה שמונה עשר מנים (לבקר) מול שנים עשר מנים (לאחר הצהריים). סך כל הבגדים היה שלושים מנה (הגמרא תשאל לצורך המשנה לסכם את שני סוגי הבגדים).
אלו משל ציבור, ואם רצה להוסיף - מוסיף משלו.
מסיימת המשנה וקובעת כי הכסף של בגדי לבן צריכים להגיע מכספי ציבור שהוקדש לבדק הבית. הכהן הגדול (או משפחתו) רשאים להוסיף על הסכומים כפי נדבת ליבם. 
 

הנושא

נלמד קטע גמרא קצר על הסיפא של המשנה.
ותנא מניינא אתא לאשמועינן?
מקשה הגמרא על סיכום ערך בגדי הלבן של הכהן הגדול בבקר ובין הערביים: האם אנו לא יודעים לעשות חשבון ולחבר שמונה עשרה ושנים עשר? מדוע צריכה המשנה ללמדנו כי מדובר בשלושים מנה?
הא קא משמע לן: דבציר מהני לא נעביד.
עונה הגמרא כי סיכום הסכומים במשנה מלמד אותנו כי אין להפחית משלושים מנה לשני הסטים של הבגדים.
הא אי בציר מהני וטפי אהני - לית לן בה.
''מתרגמת'' הגמרא את התשובה וקובעת כי הסכומים של שמונה עשר ושנים עשר מנה אינם ''מספרי ברזל''. ניתן להוריד בערך סט אחד, אך במקביל יש להוסיף אותו סכום לסט השני. העיקרון הקובע: סך כל הבגדים חייב להיות שלושים מנה לפחות.
דכולי עלמא מיהת דשחר עדיפי, מנא לן?
ממשיכה הגמרא ומסיקה כי למרות מחלוקת התנאים במשנה (רבי מאיר וחכמים) הם מסכימים לעקרון אחד: ערך סט בגדי לבן של בקר חייב להיות גדול יותר מערך הסט בבין הערבים (רואים זאת ביחס בין שני הסטים לשתי הדעות).
שואלת הגמרא: מנין למדו התנאים עיקרון זה?
אמר רב הונא בריה דרב עילאי: אמר קרא: בד בד בד בד - מובחר בבד.
רב הונא, בנו של רבי אילעי לומד זאת מפסוק אחד בפרשת אחרי מות, העוסק בעבודת הבקר של הכהן הגדול ביום הכיפורים. בפסוק זה נכתב ארבע פעמים המילה ''בד'': כתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ וּמִכְנְסֵי בַד יִהְיוּ עַל בְּשָׂרוֹ וּבְאַבְנֵט בַּד יַחְגֹּר וּבְמִצְנֶפֶת בַּד יִצְנֹף בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת בְּשָׂרוֹ וּלְבֵשָׁם: רב הונא מסיק מכך, שבגדו של הכהן הגדול בעבודת הבקר צריכה להיות מובחרת, ומבד איכותי במיוחד. 
 

מהו המסר

מדוע באמת לפי כולם, ערכם של בגדי הבקר חייבים להיות גדולים יותר מערך בגדי אחר הצהריים. ננסה לתת מספר הסברים:
• נראה כי ההסבר הפשוט הוא שעיקר עבודת כהן גדול נעשתה בבקר, והפעולה היחידה שנעשתה מאוחר יותר הינה הוצאת הכף והמחתה מבין קודש הקודשים. הוצאתם של הכף והמחתה היוותה סיום פעולה שנעשתה כבר בבקר, וכל מטרתה שלא להשאיר ''כלים משומשים'' במקום הקדוש ביותר לאחר סיום מלאכתם. ומשכך, ברור שיש לתת משקל רב יותר לעבודת הבקר העיקרית והמשמעותית, ואחד הביטויים לכך הוא ערכם הגדול יותר של בגדי הבקר.
לאור הסבר זה נאמר כי יש לשים דגש חזק מאוד על אבחנה בכל נושא, מהם הדברים המרכזיים והחשובים, שעליהם יש לתת את הדעת. לשים עליהם את הפוקוס והחשיבה, תוך בחינה מדוקדקת כיצד לבצעם וכיצד להציגם באופן המשכנע ביותר.
• יש משמעות להתחלה. התחלת בניין קובעת את הצורה הסופית של הבית. התחלה מייצרת את הרושם הראשוני הקובע אצל האנשים. פתיחת הסיפור מייצרת עניין בהמשכו. מצגת הנפתחת באופן מעניין ומושך, גורם לצופים להמשיך ולצפות בה. המפגש הראשון בין בחור לבחורה קובע לעיתים את הרושם להמשך פגישותיהם, וכן הלאה על זה הדרך.
לפי הסבר זה, ניתן לומר כי יש לחשוב היטב על כל התחלה שלנו. להשקיע לא מעט בתכנים של ההתחלה, באופן הצגתה, ונראות שלה בעיני המתבונן. להיראות ''טוב'', לומר דברים חשובים, ולא לומר דברים שאינם נשמעים טוב. להציג דברים באופן משכנע ומיטבי . כל זאת נכון לכל התהליך, אבל בעיקר בפתיחה ובהתחלה. 
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]