האם יש בגמרא עניינים תיאורטיים?
הרב דב קדרון
יומא ה ע"ב
בתגובה לשאלה כיצד היה סדר ההלבשה של בגדי הכהונה לאהרן ובניו, שואלת הגמרא: "מאי דהוה הוה" (מה שהיה היה), כלומר איזה צורך יש לנו לשאול על כך? שהרי אין בכך צורך למעשה וגם לא כדי לדעת איך להלביש את הכהנים לעתיד לבוא, כי אז כבר יבוא משה רבינו ויאמר מה לעשות. מסקנת הגמרא היא שמטרת השאלה היא לדעת איך להסביר וליישב את הפסוקים באופן שלא תהיה סתירה ביניהם.
מכאן מוכיח הרא"ש (חולין פ"א אות כג) שאין בגמרא דיונים על דברים שאין בהם צורך למעשה או להבנת פסוק בתנ"ך, ומכאן הוא מקשה על רש"י שמפרש שרבי ירמיה (חולין יז,א) שאל שאלה בקשר למשהו שהיה בעבר ואין לו שום משמעות מעשית, ובכל זאת יש לדון בכך, כי "צריכים אנו לעמוד על האמת" גם בקשר לדברים שהיו בעבר ואין סיכוי שיהיו שוב בעתיד.
ייתכן שמחלוקת זו בין רש"י לרא"ש, האם יש בגמרא דיונים תיאורטיים בדברים שאינם למעשה, קשורה למחלוקת התנאים בקשר לכמה דברים שנאמרו בתורה עצמה (סנהדרין עא,א): בן סורר ומורה, עיר הנידחת ובית המנוגע. יש מי שסבור שדברים אלו מעולם לא היו ולא יהיו, ולא נכתבו בתורה אלא כדי ללמד אותנו רעיונות תיאורטיים, ויש מי שסבור שאין שום דבר בתורה שאין לו השלכה למעשה ואותם דברים אכן היו בעבר.
