הקשר בין שלום בית וקיום התורה / הרב אורי גמסון

חסידות על הדף

יומא ט ע"ב

אמר רבי יוחנן: טובה צפורנן של ראשונים מכריסן של אחרונים... אמר ליה: בירה תוכיח, שחזרה לראשונים ולא חזרה לאחרונים. שאלו את רבי אלעזר: ראשונים גדולים או אחרונים גדולים? - אמר להם: תנו עיניכם בבירה.

האם יכול להיות שיהיה אדם שלם בשמירת תורה ומצוות, אך ללא שלום בית?

תשובה מפתיעה לשאלה זו מבסס בעל היסוד העבודה מסלאנים (מכתבי קודש, מכתב מב) על סוגיית הגמרא שלנו, שדנה בשאלה מי היה גדול ממי, אנשי בית ראשון, או אנשי בית שני.

רבי יוחנן ורבי אלעזר בסוגייתנו, נוקטים בגישה שבני בית ראשון גדולים מבני בית שני, משום שלמרות חטאיהם הרבים של אנשי בית ראשון, הרי אחרי ככלות הכל, נבנה בית מקדש אחרי חורבנו, ואילו אחרי חטאי בית שני, עדיין לא נבנה בית המקדש, מה שמגלה שחטאי בית שני היו חמורים יותר מחטאי בית ראשון.

אולם, שואל בעל יסוד העבודה, איך זה יתכן. הרי אנשי בית ראשון חטאו בעבירות החמורות ביותר, בעוד שאנשי בית שני חטאו 'רק' בשנאת חינם?

לכן, הוא מסביר, חייבים לומר ששנאת החינם של אנשי בית שני פגמה במשהו הרבה יותר מהותי, אפילו יותר מהעבירות של אנשי בית ראשון, משום שהדבר פגע בבסיס קיום התורה והמצוות.

שכן, בבסיס קיום התורה והמצוות עומד עקרון, והוא יצירת אחדות בעולם, על ידי שלוקחים את העולם ומגלים בו את הנקודה שמקשרת אותו לרבונו של עולם, כך שיוצא שבעצם כל הפרטים בעולם קשורים בינם לבין עצמם, וכולם יחד קשורים למציאות האלוקית.

זו הסיבה שהסטרא אחרא, הצד המנוגד לקדושה, נקרא בשם "עלמא דפרודא", משום שמהותו ומטרתו היא להציג מצג שווא כאילו הקב"ה והעולם הם שני דברים שונים, ולכן כל פירוד מכל סוג שהוא שייך למקום שאינו מצד הקדושה.

אנשי בית ראשון, למרות העבירות שעשו, לא ביטאו תפיסת עולם מעוותת. יצרם גבר עליהם, והם עשו דברים חמורים, אבל בו בזמן שהם עשו זאת הם ידעו שהם לא עושים את רצון ה'.

לעומת זאת, אנשי בית שני, שמצד אחד קיימו מצוות, ומצד שני אחזו בתפיסת עולם של מחלוקת, היו הרבה יותר גרועים מהם, משום שבעצם תפיסת העולם שלהם, שעודדה מחלוקת ופירוד לבבות, הם גילו שהם כלל לא הבינו את מהותם ויעודם של התורה והמצוות, ולכן חטאם גדול הרבה יותר.

זו הסיבה שהתלמוד עוסק לא מעט בחשיבות שלום הבית בין איש לאשתו, משום שאם אין שלום בית, חסר עניין בסיסי מאוד בהבנת הייעוד האלוקי שלשמו נוצרתי, ושלשמו ניתנו לי התורה והמצוות.

לכן שלום בית, ושלום בכלל, זה לא בונוס. זה היסוד.