האם מותר לעשות קידוש על יי"ש?
הרב דב קדרון
פסחים קז ע"א
ב"הלכה ברורה" מובא פסק ההלכה כרבי יוסי בר יהודה שהמקדש, אם לא טעם מהיין מלוא לוגמיו – לא יצא ידי חובה.
ב"בירור הלכה" מובאות שיטות שונות כמה הוא מלוא לוגמיו, האם זוהי כמות של רביעית, או רוב רביעית, וכן מובא שבליל הסדר אין די בשתיית מלוא לוגמיו מארבע הכוסות, אלא צריך לשתות כוס שלמה או רוב כוס. משום כך יש ממליצים להשתמש בכוסות המכילות רביעית ולא הרבה יותר, כדי שיתאפשר לשתות את רוב הכוס בבת אחת.
הט"ז (סימן רי סק"א) כתב שהמשקה הנקרא יי"ש, שהוא חריף ואי אפשר לשתות ממנו כמות של רביעית – אין דינו כשאר משקים, אלא שיעור השתייה שיכולים לשתות ממנו רוב בני אדם – הוא הקובע לעניין השיעור המחייב בברכה אחרונה ולעניין שיעור השתייה בקידוש. על פי זה יש מי שעושים קידוש בשבת בבוקר על משקה חריף שכזה, שהוא משקה חשוב, ומטבע הדברים לא טועמים ממנו כמות של מלא לוגמיו.
אולם רוב הפוסקים סבורים שלכתחילה אין לעשות כן, כי כפי שנפסק צריך לשתות כמות של מלוא לוגמיו ומבלעדי זאת לא יוצאים ידי חובת קידוש. עם זאת פוסק המשנה ברורה (סימן ערב סק"ל) שבמצב בו אין יין או שאר משקה, בדיעבד או בשעת הדחק – ניתן לסמוך על הדעה ששתיית כל המסובים מצטרפת למלוא לוגמיו.
